מילון הראי"ה:ארבע רוחות (כינוי)

ארבע הנטיות הממוצעות בין יסוד הנטיה הפרטית הנמוכה, צד האנוכיות, הטובה הפרטית, ובין הנטיה היחידית העליונה המכללת את ההויה כולה כאחד, הנטיה האנוכית העליונה, הצד העליון של הכל, עילוי ורוממות ההויה הכללית. מערכת הגוונים השונים שאנו רואים ברוח האנושיות, שבכללם מתחלקים הם לארבעה צדדים, הכוללים בקרבם ארבע שאיפות נצחיות, שיתר השאיפות הן להן בתור ענפים ותולדות: א) הרוח האלהי; ב) הרוח המוסרי; ג) הרוח החברתי, הרוח הלאומי; ד) הרוח האמוני או הדתי [עפ"י ב"ר שכו־ז, מ"ר 102, 21]. ע' בנספחות, מדור מחקרים. ע' במדור זה, ד' רוחות העולם. ע' במדור משיח וגאולה, "רוח ד', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ד'".