מילון הראי"ה:צלם אלהים (כינוי)

דמות־חיים של רוח בוחר חפשי, שהיא ההתגלות העליונה של ההויה, ובה צומח עלויה של המציאות התנאית, המודרכת למרומי המציאות המוחלטת <שבכח המוחלט של המציאות הגמורה, משאלת היא מעשרה לכל מציאות תנאית> [עפ"י אג' ב מא]. שאיפת ההשתלמות, הנובעת מההשתקפות הפנימית העמוקה אל השלמות האלהית, הנשקפת ביסודה הפנימי של הנשמה ממקור השלמות המוחלטה והנצחית מקור אין סוף, שהיא בזה צל נאמן של החיים המוחלטים הבלתי מותנים של האלהות המוחלטה, <"בצלם אלהים ברא אתו"> [עפ"י מ"ר 34]. ◊ חותם צלם אלהים מוטבע באדם - ע"י התשוקה הרוחנית לעטר את הנשמה האנושית בעטרת תפארתה, בהוד הדעת וההכרה השלמה, הנותנת לרוח האדם את צביונו [עפ"י ע"א ד ז יב]. הצלם־האלהי המאיר מתוך תוכם של ברואיו של הקב"ה - כח האמונה, עצם מהותה של הנשמה, התשוקה להתדבקות אלהית [עפ"י מ"ר 487]. ע' צלם האדם האמיתי. ע' במדור נפשיות, ניצוץ, הניצוץ הנשמתי.