מילון הראי"ה:צער עליון (הצער העליון)

מקרה שהוא יוצא מחוץ לטבע בהנהגה הכללית. יציאה מסדר ההנהגה הטבעית. דבר מקרי שלא כסדר ההנהגה. חסרון בהנהגה הכוללת <הבא מצד כח הבחירה וסדרי עניינים אחרים שחייבו את ירידתם של ישראל לשעה>, והוא כמו חולי שולט בגוף ההנהגה [עפ"י ע"א א א ח]. צער העולם כולו וצערה של כנס"י, מחמת סיתום המאורות העליונים ומיעוט שפעם, על לב כל בשר ועל המון גויים וממלכות בארץ מתחת ועל שריהם ומנהליהם ממעל [אג' א קיד]. צער השכינה, צער המחשך הגדול של העולמים כולם וכל בריותיהם, מפני ההסתרה של האור האלהי מהם [קובץ ח קצה]. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, שכינה, "צער השכינה".