מילון הראי"ה:שם (שמו של כבוד המלכות)

ערך זה עוסק בשם (שמו של כבוד המלכות). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך שם (פירושונים).

שם השי"ת[עריכה]

תעודתה הכללית של כללות המציאות, שאין אנו יכולים כלל לבטא את ענינה, יען כי ממנה נכיר את יוצרה [עפ"י ע"ר א רפו]. השגת עצם רצונו התכליתי והדבקות בזה [מ"ש רמז].

השי"ת[עריכה]

תכלית כל תקוה [מ"א א א].

שם ד'[עריכה]

- רוממות התכלית הכללית [ע"א ב ז יח].

שם[עריכה]

התכלית העצמית [שם ג א יג].

שם השם הנקרא על שם האצילות[עריכה]

- האידיאלים הנשגבים ונחמדים מעולם עד העולם [ע"ה קלח].

שם ד'[עריכה]

פעלו והדרו ודרכיו הכוללים [ע"ר א תה־ו (ע"א ב 330)]. גילוי הרצון שלא ע"פ סדר הסיבות, ע"ד הנפלאות [עפ"י מ"ש שנח].

השם המקודש[עריכה]

ההתפשטות המקודשה שבאה מתוך הרום הנעלה בעזוז פלאיו [ע"ר א ריח].

השם של הקודש[עריכה]

- המקור החפצי, המעולה ביסוד קדושת בחינת הרצון הנקדש, שממנו נובע כל מה שיש לו יחש למהותה של מגמת ההויה [ע"ר א ר].

"שמו הגדול"[עריכה]

^[1]- החפץ החבוי בחביון רז מחשבת הקדש העליונה, <שרק בהגמר כל העלוי יתכן לומר שבא השם הגדול לידי גלויו> [ע"ר א קצט].

השם הגדול[עריכה]

המגמה הכללית החובקת את כל המציאות כולה מראשית עד אחרית [ע"ר א קטו].

שמו הגדול יתעלה[עריכה]

הנהגתו [ע"א א א נג].

השם הגדול הכולל כל[עריכה]

הקבוץ הכללי של כל ההזרחות וקשר הכחות בכל מלא העולמים, בחומר וברוח, במוסר ובחברה [אג' א רלא].

שם ד'[עריכה]

- אותן ההבעות הנותנות דחיפה לביטויינו לקרא בשם קדשו [ע"ר ב עט]. מגמתה העליונה של התורה, האידיאל האלהי של שעשועיה של תורה, ביושר התכליתי של קדושת כל ההויה, ואושרו העליון [ע"ר א ס]. קדושת אור התורה, מקור החיים, יסוד השלום שמו של הקב"ה, שאך בו יושע ישראל לעולמים [שם ב רי]. אור ד' השוכן בנו, השורה באומה כולה, התורה והמצוות, חוקי־ד' ומשפטיו על ישראל [א' קלו].

שם ד' אדון הברית[עריכה]

- מקום גזעה ומעון אור חייה של הנפש [ע"א ג א סב].

השלום האמת והצדק והחיים [אג' א שסג]. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, קריאה בשם ד'. ושם, רוממות שם ד'. ושם, לא ידעו את שם ד'. ע"ע מחשבת שם־ד'. ע' במדור זה, השם ית'. שם ד' - שם הקדוש הכולל כל, והמחיה כל, מקור הכל [ע"ר א קנ].

השי"ת שמו[עריכה]

מקור החיים [פנ' פא].

אור שם ד'[עריכה]

מקור חיי ישראל [אג' ב ריא]. שם ד' המיוחד לישראל - הקדושה העליונה האלהית, השולטת על כל החקים שבטבע, והעומדת ממעל לכל הגבלה וגדר [ע"ר א רכא]. ע"ע קדושה, הקדושה התלויה בשם השם ית'. ע' במדור זה, השם ית'. ושם, י־ה־ו־ה.

הערות שוליים[עריכה]