מילון הראי"ה:ברכה בתורה תחילה (כינוי)

(ברכה) על היסוד הכללי הנצחי, המקיף את התעודה בכללה. בדעה פנימית שהתורה היא הקריאה בשם ד' [ל"ה פרק נא]. ע' במדור זה, הליכה בתורה. ברכה בתורה תחילה - כי שם ד' אקרא הבו גודל לאלהינו ^[1]- רוממות שם ד' בקרב האדם ברוממות פנימית, דהיינו ברגש נעלה ובידיעה מקפת, העולה על, ולפחות מתאימה עם שאר ציורי הגודל והשיגוב שבנפשו [ע"ה קמה].

הערות שוליים[עריכה]