אין סומכין על הנס

אין סומכין על הנס הוא כלל לפיו אסור לאדם לסמוך שיתרחש לו נס מן השמים, במקום שיש חשש סכנה או איסור.

אסור לאדם לעשות דבר שיש בו חשש סכנה, תוך הסתמכות על נס שיארע לו, שנאמר (דברים ו, טז): "לא תנסו את ה' אלהיכם". "לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס, שמא אין עושין לו נס, ואם עושין לו נס - מנכין לו מזכיותיו".

במקום שהסכנה ברורה, אף לשלוחי מצוה עליהם נאמר "שלוחי מצווה אינם ניזוקים", אסור לסמוך על הנס. ולכן: אסור לעלות על סולם רעוע לצורך קיום מצות שילוח הקן וכדומה. משום כך חשש שמואל הנביא ללכת למשוח את דוד למלך ואמר: "איך אלך, ושמע שאול והרגני", אף שהלך בשליחותו של הקב"ה.

במקום שחשש הסכנה הוא רחוק, יש שהתירו לסמוך על הנס. ולכן, אף על פי שביום מעונן יש חשש סכנה למול, מכל מקום מלים ומן השמים ירחמו.

כמו כן, אין סומכים על הנס במקום שיש חשש איסור. ולכן, לא היו מניחים לכהן גדול שיאכל בערב יום הכיפורים דברים המביאים לידי קרי, ואף על פי שאחד מעשרה נסים שנעשו לאבותינו במקדש היה שלא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים, מכל מקום לא סמכו על הנס.