שיחה:מאמר אם כל חי

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:10, 16 בנובמבר 2008 מאת אפרים (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קודם כול - יישר כוח על כתיבת הערכים המעניינים!

קטעים בערך שכדאי להבהיר יותר:

המאמר הוא דרשה שנאמרה בפועל?

תשובה: לא יודע. במאמר כתוב שהיא נכתבה בתור דרשה. אני מניח שכן. שיניתי מעט.

'בזה משלים הקב"ה את המינוי של אבות האומה' - במה? אם ביצירת הרחם, כדאי לכתוב זאת, כי המשך הקטע מדבר על זה שאברהם ושרה גיירו אנשים שאין לזה קשר ליצירת הרחם.

תשובה: הרעיון הוא שמשפחה כמו אומה אפשר לבנות גם מגיורים-אימוצים וגם מפי-בטן ואין לאישה בלי ילדים לאבד תקוה. אבהיר זאת.

מזה 'דורייה'? (כדאי לציין בסוגריים)

האם יש קשר בין 'ד"א, יסכה שהכל סוכין ביופיה (י"ד,א').' ל'דהיינו,נבואתה של שרה אמנו, הסוכה ברוח הקודש, היא הייתה הראשונה מבין שבע הנביאות שקמו לעם ישראל.'? (אם יש, דרוש הסבר).

תשובה: "סוכים" - פרושו לפי רשי שהיא "סוכה באוח הקודש".

מה הכוונה '‏מקום נבואת כל הנביאים הוא סוד אספקלריא‏'?

מה הכוונה 'לפי מידת הדין' ו'לפי ה"עצה הוגנת"'? (קטע זה לא ברור מספיק)

מהו 'פועל דמיוני'?

בפסקה 'אירוע הדרשה', אני חושב שלא מספיק ברור איזה חלק הוא הקדמה למאמר, ואיזה לקוח מהמאמר.

הערות נוספות לשיפור:

כדאי ליחס את הכתוב במאמר למאמר ולא לרמ"ע מפאנו. כמו 'ע"פ המאמר' 'המאמר מתאר' ולא 'הרמ"ע מפאנו מסביר' ו'הרמ"ע תיאר', כיוון שהנושא הוא המאמר, וגם בגלל שבניסוח זה לא ברור דיו האם הרמ"ע הסביר זאת במאמר עצמו, או כתוספת למאמר.

יפה. עשיתי זאת רק למטרת הגיוון. אעבור על הפרטים.

דבר נוסף - אני חושב שבאופן כללי כדאי להפחית את הציטוטים ובמקומם להסביר יותר.
ומכיוון שהערך מסביר את המאמר ע"פ סדר המאמר, כדאי שחלוקת הפסקאות תהיה כך: 'רקע למאמר', 'תוכן המאמר' - בו תהיה חלוקה לכותרות משנה 'חלק א', 'חלק ב' וכו'.
להבנה יותר בהירה של הערך, כדאי לכתוב סיכום קצרצר של המאמר בתחילת הערך (ע"פ המדריך לכתיבת ערכים בויקיפדיה).

אגב, היכן נקראה שרה 'אם כל חי' (הרי חוה נקראה אם כל חי)?

תשובה: הרמ"ע מצטט מפרשים - אביא לך מקור מייד

מקווה שהועלתי, אפרים 23:27, י"ז בחשוון ה'תשס"ט (IST)

תודה על הערות. הערך קשה ואנסה לשפרו. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה, דניאל ונטורה 23:49, י"ז בחשוון ה'תשס"ט (IST)
התשובות יהיו מתחת לכל שאלה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה, דניאל ונטורה 09:13, י"ח בחשוון ה'תשס"ט (IST)
ניסיתי לשפר. אחזור על זה שוב. תעבור שוב על המאמר וציין את הפיסקאות שעדיין טעונות הבהרה. הסבר על המונח: "אספקלריא‏'" הוא מעבר ליכולתי. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה, דניאל ונטורה 09:52, י"ח בחשוון ה'תשס"ט (IST)
הסתכלתי במאמר, אכן מאמר קשה. יישר כוח!
קטעים הטעונים באור:
'כדתני ר' נתן, על אותן שני תינוקות והיו קורין אותן נתן הבבלי על שמו'
'כל הבנים שהניקה שרה'
'יסכה שהכל סוכין ביופיה' - יופיה של שרה הכוונה לנבואתה?
בעניין שם ה', לפי מה שזכור לי, השם ה' (יקוק) מסמל את מידת הרחמים והשם אלוקים מסמל את מידת הדין (כמו בבריאת העולם שתחילה ה' ברא את העולם במידת הדין, ונזכר בפסוקים רק השם אלוקים, ולאחר שה' ראה שהעולם לא יכול להתקיים כך, הוסיף את מידת הרחמים, ונזכרים השמות ה' אלוקים ביחד (מ"ואלה תולדות השמים והארץ בהיבראם")).
אני חושב שחילוק הפסקאות עדיין בעייתי כיוון שאין חלק א, והפסקאות 'שרה כנביאה' ו'תקנה למי שאין בנים' הם חלק מחלקים אחרים במאמר וכדאי שיוכנסו תחת הפסקאות האחרות בתור כותרות משנה. אפרים 14:10, י"ח בחשוון ה'תשס"ט (IST)