כל הנאכלין ליום אחד מצוותן עד שיעלה עמוד השחר

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:41, 5 בספטמבר 2012 מאת יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כל הקרבנות הנאכלים ביום שחיטתם ובלילה שלאחריו, כתודה, חטאת ואשם, מצוותם לאוכלם עד עלות השחר, שכן כתוב בקרבן תודה (ויקרא ז, טו): "לא יניח ממנו עד בוקר", ומכאן למדים לכל הקרבנות.


ברם, כדי להרחיק את האדם מן העבירה, שמא ישכח ולא יאכלם, או שמא יאכלם לאחר הזמן, אמרו חכמים שאין לאוכלם אלא עד חצות לילה.