שמיר

מין תולעת בגודל שעורה שנבראה בערב שבת בין השמשות והצטיינה בסגולות ביקוע של אבנים.

ב"שמיר" השתמשו בבניין בית המקדש להבקעת האבנים.

כמו כן, על ידי השמיר פיתחו את אבני החושן ואבני האפוד. וכך מובא בברייתא (סוטה מח, ב): "אבנים הללו (אבני החושן ואבני האפוד), אין כותבין אותן בדיו, משום שנאמר: 'פתוחי חותם', ואין מסרטין עליהן באיזמל, משום שנאמר: "במלואתם", אלא כותב עליהן בדיו, ומראה להן שמיר מבחוץ, והן נבקעות מאליהן, כתאנה זו שנבקעת בימות החמה ואינה חסרה כלום, וכבקעה זו שנבקעת בימות הגשמים ואינה חסרה כלום".