ויקישיבה:מיזמים/תורנית/תשליך

תפילה הנאמרת ביום הראשון של ראש השנה, אחר תפילת מנחה, על שפת נהר או ים או באר מים או במקום שממנו ניתן לראות מקומות אלו.

ביום הראשון של ראש השנה, לאחר תפילת מנחה, לפני שקיעת החמה, נהוג לומר את תפילת "תשליך". בתפילה זו מובע רצוננו להשליך מעלינו את כל החטאים, לחזור בתשובה ולהישאר נקיים מחטא. בין שאר הפסוקים, נאמר בתפילת תשליך הפסוק: "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" - ומכאן מקור השם: "תשליך".

התפילה נאמרת ליד ים, נהר, נחל או באר וכדומה או במקום שממנו ניתן לראות מקומות אלו. מובא במדרש, שכאשר הלך אברהם אבינו עם יצחק בנו אל הר המוריה להעלותו לעולה כפי שנצטווה מפי הקב"ה, קדמם השטן בדרך, והתחיל להסית את אברהם ואת יצחק ולמנעם ממצות הבורא. כאשר תוחלתו נכזבה וסרבו אברהם ויצחק לשמוע בקולו, הלך השטן ונעשה לפני אברהם ויצחק כנהר גדול, כדי שלא יוכלו לעבור. אברהם ויצחק לא השגיחו בזה, ונכנסו למים עד צווארם. אז נשא אברהם את עיניו למרום והתפלל לפני ה' ואמר: "הושיעה, כי באו מים עד נפש". מיד גער הקב"ה בשטן והלך לו. באמירת ה"תשליך" ליד מקום מים, אנו עושים זכר לעקידת יצחק.

טעם נוסף לאמירת ה"תשליך" ליד מקום מים מובא בפוסקים, על פי הפסוק בשמואל (א, ז): "וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויאמרו: שם חטאנו לה'", ופירש רש"י: "סימן הכנעה, אנו לפניך כמים הללו הנשפכים".

נוהגים בשעת אמירת ה"תשליך" לנער את כיסי הבגדים ושוליהם. יש בכך רמז שעלינו לשים לב להשליך מעלינו את החטאים ולחפש דרכים לשוב אל ה', כדי שנהיה נקיים מכל חטא.

נחלקו הפוסקים, אימתי נאמרת תפילת ה"תשליך" כאשר היום הראשון של ראש השנה חל בשבת: יש אומרים, שהתפילה נדחית ליום השני של ראש השנה, וכן נוהגים האשכנזים; ויש אומרים, שהיא נאמרת ביום הראשון של ראש השנה גם כאשר הוא חל בשבת, אלא שצריך להיזהר שלא לטלטל את המחזור וכדומה במקומות שאסור לטלטל, וכן מנהג בני עדות המזרח.