השבת עבוט

החזרת המשכון ללווה העני, בעת שהוא צריך לו.

הממשכן את חברו, אם איש עני הוא, ומשכנו דבר שהוא צריך לו, הרי זה מצוה להחזירו לו בזמן שהוא צריך לו. כגון, אם משכנו כר, ואין לו אלא כר זה, הרי זה מחזירו לו בלילה כדי לישן עליו. וכן אם משכנו מחרשה, ואין לו אלא מחרשה זו, הרי זה מחזירה לו ביום כדי לעשות בה מלאכתו.

מלווה שלא החזיר לעני את המשכון בזמנו, עבר א: על לא תעשה, שנאמר (דברים כד, יב): "ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו", ודרשו: "לא תשכב ועבוטו אצלך"' ב. על עשה, שנאמר (דברים כד, יג): "השב תשיב לו את העבוט".

אין לוקים על לאו זה, לפי שהוא לאו שאין בו מעשה.