חזותא מילתא היא
|
המראה - דבר הוא. מראה של דבר, יש לו את חשיבות הדבר.
לדוגמא: דם קרבנות, העומד לזריקה על גבי המזבח, שנשפכו לתוכו מים, אם יש בתערובת מראה דם, למרות שרובה מים, הרי היא כשרה לזריקה על גבי המזבח, שכן "חזותא מילתא היא".
דוגמא נוספת: דם הטעון כיסוי (ראה: כיסוי הדם), שהתערב במים, אם יש בתערובת מראה דם, הרי היא חייבת בכיסוי הדם, אבל אם אין בתערובת מראה דם, בטל הדם במים, ופטורים מלכסותו.
יש שהסבירו, שבשאלה האם "חזותא מילתא היא" או לא, תלוי הספק הבא: מי שהיו לו צמר וצבעים, ובא אדם וגזלם, וצבע את הצמר בצבעים, ולא השביח הצמר מאומה מחמת הצבעים (כגון, שמחירו של צמר צבוע הוזל ואינו שווה יותר מצמר בלתי צבוע), הסתפקו בגמרא האם יש שבח צבעים על גבי הצמר, וממילא כשהגזלן מחזיר לו את הצמר, נחשב שמחזיר לו גם את הצבעים, מפני ש"חזותא מילתא היא", או שמא אין שבח צבעים על גבי הצמר, וממילא לא החזיר לו את הצבעים.