כלאי זרעים

איסור זריעת שני מיני זרעים^[1] זה ליד זה.אסור לזרוע שני סוגי תבואה, קטניות או ירקות זה ליד זה, ללא הרחקה המחוייבת על פי ההלכה.איסור כלאי זרעים מן התורה אינו אלא בזורע מינים שונים כאחד "במפולת יד", כדי שלא יצמחו בערבוביה, אבל לזרוע שני מינים זה בצד זה לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו גם לזרעם סמוכים משום מראית העין, שלא יאמר הרואה שזרעם בערבוביה. לפיכך צריך שתהא הרחקה בין מין למין כשיעור שייראו המינים מובדלים זה מזה.צמחים שנזרעו באיסור - אסור לטפל בהם. אין לעדור בשטח זה, להשקות אותו או לעשות בו עבודות אחרות כמקובל בשדה ובגינה.אם זרעו כלאיים, בשוגג או במזיד, חייבים לעקור אותם או לבנות בין שני המינים מחיצה בגובה עשרה טפחים.אף על פי שאסור לקיים כלאי זרעים, הצמחים שגדלו באיסור, לא נאסרו ומותר לאוכלם.איסור כלאי זרעים אינו נוהג בחוץ לארץ,אף לא מדברי סופרים.אין איסור כלאיים אלא כששני המינים הם בתוך שדהו, אבל כשמין אחד בתוך שדהו ומין אחר בתוך שדה חברו, אף שהם סמוכים זה לזה - אין בכך משום כלאיים. כמו כן, אם יש היכר כל שהוא ששני המינים אינם כלאיים, מותר גם בתוך שדהו לזרעם זה בצד זה, שהואיל וכל אחד מכיר שהם שני מינים מובדלים זה מזה, הרי אין כאן חשש למראית העין, ולכן לא גזרו חכמים.תערובת של שני מיני זרעים, שאחד מהם הוא לפחות החלק העשרים וארבעה של כל התערובת, כגון: קב של חיטים שהתערב בעשרים ושלשה קבים של שעורים, שנמצאו החיטים חלק אחד מעשרים וארבעה של כל התערובת, וכל שכן אם המין המועט הוא יותר מאחד מעשרים וארבעה - אסור לזרוע תערובת זו משום כלאיים. אבל אם המין המועט שבתערובת הוא פחות מאחד מעשרים וארבעה מכל התערובת, כגון: קב חיטים שהתערב בעשרים וארבעה קבים שעורים (ונמצא המין המועט 1/25 מהתערובת) - מותר לזרוע את התערובת^[2].

הערות שוליים[עריכה]