לא דובים ולא יער

ביטוי שמשמעו: לא היה ולא נברא, לא היו דברים מעולם. מקור ביטוי זה הוא במסכת סוטה (מז, א), שם נחלקו רב ושמואל על הכתוב במעשה אלישע (מלכים ב ב, כד): "ותצאנה שתים דובים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים": "חד אמר נס" - כלומר: יער היה ודובים לא היו שם לפני כן - "וחד אמר נס בתוך נס" - כלומר: לא יער היה ולא דובים היו שם מקודם.