מעיקרא

מעשה ותוצאתו, האם מתייחסים לשעת המעשה ("מעיקרא") או לשעת תוצאתו ("בסוף").לדוגמא: אדם שזרק כלי מראש הגג, באופן שהיה ודאי נשבר, ובא אחר והקדים לשוברו במקל לפני שהספיק להשבר, האם החיוב חל מרגע זריקת הכלי ("מעיקרא"), שאנו רואים את הכלי מאותה שעה כשבור, וממילא שהזורק חייב והשובר פטור, שכן השובר לא שבר אלא כלי שבור, או שמא אין החיוב חל אלא בשעת השבירה ("בסוף"), והרי הכלי לא נשבר על ידי הזורק, וממילא שהזורק פטור^[1].

הערות שוליים[עריכה]