משיאין על פי בת קול

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:50, 5 בספטמבר 2012 מאת יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתירים אשת איש להנשא על סמך שמיעת קול ממרחק: "איש פלוני (בעלה) מת", למרות שלא ראו את האדם שהשמיע את הקול. ויש מפרשים שהכוונה היא: אף על פי שלא שמעו את הקול עצמו אלא קול הברה (הד) שפלוני מת, מתירים לאשתו להנשא[1].ברם, אם שמעו את ה"בת קול" בשדה או בבור או בחורבה, מקומות ששדים מצויים בהם, אין מתירים אשת איש להנשא על סמך שמיעת הקול, שחוששים שמא שד השמיע את הקול.

הערות שוליים[עריכה]

  1. הסיבה לכך היא, לפי ש"אשה דייקא ומינסבא". כלומר: חזקה על אשה שלא תינשא עד שתחקור היטב ויוברר לה שמת בעלה, כי חוששת היא שמא יבוא בעלה לאחר שתינשא, ונמצאת מקלקלת עצמה, שתיאסר על בעלה הראשון ועל השני, ותפסיד כתובתה, ויהיו בניה ממזרים, כדין אשת איש שנישאה לאחר. תוצאתה של חזקה זו היא, שמקילים מאוד לגבי העדות הנדרשת על מות בעלה של אשה, משום שסומכים, שלא תינשא כל עוד אינה בטוחה שמת בעלה.