סימנים (ראש השנה)

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:52, 5 בספטמבר 2012 מאת יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כינוי למאכלים מסויימים הנאכלים בשני לילות ראש השנה, לסימן שתתחדש עלינו שנה טובה.


בסעודות הלילה בראש השנה, נוהגים לאכול מאכלים מיוחדים, לסימן שתתחדש עלינו שנה טובה, שכן "סימנא - מילתא".


בקהילות ישראל לעדותיהן השונות נפוצו מנהגים שונים, הקשורים בסימנים. נציין אחדים מהם, משום היותם מקובלים ביותר בבתי ישראל:


במקום להטביל את פרוסת "המוציא" במלח, כנהוג, מטבילים אותה בראש השנה בדבש. לאחר מכן נוטלים פלח של תפוח מתוק, טובלים אותו בדבש, מברכים ברכת "בורא פרי העץ", טועמים ממנו, ואומרים: "יהי רצון מלפניך... שתחדש (או: שתגזור) עלינו שנה טובה ומתוקה". נוהגים גם לאכול נתח של ראש כבש, או ראש איל או ראש דג ואומרים: "יהי רצון מלפניך... שנהיה לראש ולא לזנב". יש שמוסיפים לאכול גם מפרי הרימון, שגרגריו רבים, ואומרים: "יהי רצון מלפניך... שירבו זכויותינו כרימון". יש שנוהגים לאכול גם תמרים ואומרים: "יהי רצון מלפניך... שייתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו", או: "שייתמו משטינינו ומקטרגינו". כאמור, בארצות השונות ובעדות השונות מקובלים מנהגים נוספים בעניין זה.


את המאכלים הללו נהוג לאכול לאחר ברכת "המוציא" ואכילת הפת מה"לחם משנה".


לפני אכילת הפירות מברכים ברכה ראשונה ואוכלים מיד, ולאחר מכן אומרים את נוסח ה"יהי רצון", כי אסור להפסיק בין הברכה לאכילה. אם מצויים פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, מברכים עליהם "בורא פרי העץ" ופוטרים את שאר המינים. על הכבש או על הדג וכדומה, וכן על מיני ירקות, אין מברכים, כי ברכת "המוציא" פטרה אותם מברכה.


רבים נוהגים לא לישון במשך שעות היום בראש השנה (כי "סימנא - מילתא", ואמרו בירושלמי: "מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה"), בשם האר"י ז"ל מובא, שלאחר חצות היום מותר לישון ("שכבר נתעורר המלאך על ידי תפילות ותקיעות" - משנה ברורה סימן תקפג ס"ק ט). היושב בטל ואינו עוסק בתורה או בתפילה נחשב כישן.