קינוי בית דין

הזהרת אשת איש על ידי בית הדין שלא תסתתר עם אדם מסויים, כאשר בעלה אינו יכול להזהירה.

אשה שמרננים עליה שהיא מתנהגת בפריצות, ובעלה אינו יכול לקנא לה, כגון שנהיה אילם או שוטה או שחבשוהו בבית האסורים, בית הדין מזמין אותה ומזהיר אותה לבל תסתתר עם איש פלוני.

אשה שבית הדין הזהירה לבל תסתתר עם איש פלוני, והיא הסתתרה עם אותו איש ושהתה עמו כשיעור זמן שיש לחשוד בה שזינתה עמו, הריהי אסורה על בעלה ומפסידה את כתובתה.

"קינוי בית דין" אינו מועיל להשקותה את "המים המרים המאררים", שכן בפרשת סוטה (במדבר ה, טו) נאמר: "והביא האיש את אשתו".

גם הבעל לאחר שהבריא או לאחר ששוחרר מבית האסורים, אינו יכול להשקות את אשתו את "המים המרים המאררים" על סמך "קינוי בית דין", שכן נאמר (שם שם, יד-טו): "וקינא את אשתו", "והביא את אשתו", ודרשו חכמים: מי שקינא הוא יביא, כלומר: אם הבעל קינא לאשתו, הרי הוא מביאה אל הכהן כדי שישקה אותה, אבל אם בית הדין קינא לה, אין הבעל יכול להביאה אל הכהן להשקותה.