קיץ המזבח

עולות נדבה שהיו מקריבים על המזבח בזמן שלא היה כל קרבן להקריב עליו, לא קרבן חובה ולא קרבן נדבה.

בזמנים שלא היה כל קרבן להקריב על גבי המזבח, היו מקריבים עליו עולות נדבה, כדי שלא יישאר המזבח שומם.

עולות נדבה אלו קרויים "קיץ המזבח", שכן "קיץ" הוא כינוי לפירות (ראה שמואל ב טז, ב; עמוס ח, א), וכשם שנוהג העולם הוא להעלות על השולחן פירות ומיני מתיקה בגמר הסעודה לקינוח, כך גם עולות נדבה אלו הן כקינוח סעודה למזבח.