קלף משוח
|
|
קלף המשוח בנוזל מיוחד על הצד המיועד לכתיבת הפרשיות, כניגוד לקלף טבעי שאין עליו שום משיחה והכתיבה נעשית ישירות על הקלף הטבעי.על פניו של הקלף, בצד המיועד לכתיבה, מושחים שכבה נוזלית המכילה - בדרך כלל - סיד וקלף מותך, השכבה מתקשה ויוצרת על פני הקלף משטח חלק, המאפשר כתיבה מהירה.בספרי הפוסקים מצוי דיון הלכתי, אם המשיחה אינה מהווה חציצה בין הקלף לדיו. גם הפוסקים המכשירים, מתנים את הכשרות בכך שהמשיחה תהיה דקה מאוד ושהדיו יחדור דרך המשיחה ויספג בקלף עצמו. אם הדיו אינו חודר דרך המשיחה ומגיע לקלף, האותיות אינן כתובות כלל על הקלף והכתב פסול[1].הבעיה המעשית הקשה ביותר של הקלף המשוח הוא, שרבות בו מאוד האותיות הנפסקות. הדיו מתפורר ונוצר הפסק באותיות. שכיח למצוא גם אותיות שנמחקו לגמרי. הסיבה להתפוררות הדיו היא, משום שהקלף הוא גמיש. הוא מתקפל וחוזר ומתיישר בקלות רבה. שכבת הסיד המשוחה על הקלף היא קשיחה. קיפול הקלף או גלילתו (לשם הכנסתו לנרתיק המזוזה או לבתי התפילין) יוצרים סדקים בסיד ועמו נסדק גם הדיו. עם ריבוי הסדקים מתפוררת שכבת הסיד ועמה מתפורר הדיו.לשימוש בקלף משוח קיימת השלכה חמורה נוספת: המשתמש בקלף משוח, עלול לגרום למחיקת שמות קדושים עקב קיפול הקלף, ולעבור על איסור: "לא תעשון כן לה' אלקיכם".
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ וכך כותב מרן החתם סופר (בהגהה בלשכת הסופר ב', י]]ד): "כיון שהטיחה שטחין על הקלף מפסיקה בין הדיו לקלף ולא נכתב ספר תורה על הקלף אלא על הטיחה, וידוע כשגורדין את הטיחה לא נשאר שום רושם כתיבה על הקלף, נמצא ספר תורה נכתב על דבר אחר שלא על הקלף, אטו אם ידבק נייר על הקלף ויכתוב עליו יוכשר? ומה לי נייר או טיחה?". כלומר, כאשר הדיו נכתב על הקלף המשוח ואינו חודר לקלף, נחשב הדבר כאילו כתב על נייר המודבק לקלף ולא על הקלף עצמו והכתב נפסל.