תחילתו בפשיעה וסופו באונס
|
|
תחילתו בפשיעה וסופו באונס היא שמה של סוגיה בדיני שומרים העוסקת בנזק שנגרם לפיקדון או לחפץ שהיה באחריות השומר באונס, אך כאשר האונס אירע כהמשך למעשה פשיעה של השומר. סוגיה זו נתונה במחלוקת אמוראים, אך להלכה נפסק בגמרא כי תחילתו בפשיעה וסופו באונס - חייב.
מקובל ופשוט כי שומר שפשע בשמירתו חייב לשלם את הנזק שנגרם, וכן פשוט כי שומר שנאנס ולמרות שמירתו נגרם נזק לחפץ שעליו קיבל שמירה הוא פטור מלשלם (למעט שואל). השאלה היא רק מה הדין כאשר הנזק נגרם עקב אונס שהוא המשך של מעשה פשיעה של השומר[1].
הדוגמא בגמרא למקרה כעין זה הוא שומר שבאחריותו עמד פיקדון, והשומר בחר להטמין את הפיקדון בצריף שנעשה מערבות. שמירה זכו הינה שמירה מעולה מגנבים שאינם מעלים בדעתם לחפש במקום כזה, אך נחשבת לשמירה גרועה מפני אש שיכולה לשרוף את הצריף יחד עם הפקדון. בסופו של דבר נגנב סכום הכסף, כך שנזק נגרם, אך טענת השומר היא כי האשמה אינה תלויה בו, שהרי מדובר במקרה חריג מאוד שגנבים מחפשים כסף במקום כזה, ועל כן הוא יהיה פטור אחריות כמקרה אונס. מצד שני, טענת המפקיד היא כי היה פגם מהותי בדרך בה בחר השומר לשמור את הפיקדון שקיבל, פגם שבעקבותיו ארעה הגנבה. רב יוסף שנדרש למעשה פסק כי "תחילתו בפשיעה וסופו באונס - חייב"[2]. לפסק זה הצטרף גם רבה. עם זאת רבה צמצם את ההגדרה של כלל זה למקרים בהם ישנו קשר כלשהוא בין הפשיעה לבין האונס, בעוד במקרים בהם אין כל קשר בין הפשיעה לבין האונס, השומר יהיה פטור. לעומת זאת, במקרה והאונס הוא המשך ישיר ומחוייב של הפשיעה, הכל מסכימים כי השומר חייב.
קישורים חיצוניים
- תחילתו בפשיעה וסופו באונס באתר אנציקלופדיה יהודית
- הרב יואב שטרנברג, תחילתו בפשיעה וסופו באונס באתר ישיבה