שיחה:הרב צבי ישראל טאו

השמטת פוליטיקה רכילותית

הערך הכיל הרבה פוליטיקה מיותרת. היום, כמעט ואין נפקא-מינה בשאלה האם הוא היה ראש ישיבה או לא, והדיון על המהלכים שעשו רבנים שונים בישיבה (משני הצדדים) גובל בלשון הרע ובהוצאת שם רע, ה' ישמרנו.

דומני שמספיק לכתוב בערך שהוא היה מקורב מאד לרצי"ה, ורבו העריכו מאד, ולהתעמק בעיקר במשנתו הרוחנית, ולא בזוטות.

לילה טוב! למאי נ"מ? 01:39, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

ביחס לעריכותיו האחרונות של Sarumman

Sarumman הִנו משתמש חדש ובעל מרץ, שכתב בימים ספורים כמה ערכים על רבנים בזמנינו, ויישר כוחו!

ובכל זאת, החיבה איננה מטשטשת את הביקורת. בעריכות החדשות של המשתמש החשוב הנ"ל ישנם כמה דברים שרציתי להעיר עליהם:

1. למיטב ידיעתי, הרב חגי לונדין מעולם לא היה ר"מ בישיבת מרכז הרב או הר המור. הוא בעיקר תלמיד של הרב יוסף קלנר, מזקני תלמידי הרב טאו.
2. נושאים הקשורים ל'פילוג' צריכים להיכתב במשנה זהירות וביישוב דעת מרובה, תוך הכרה יסודית של כל העובדות והניואנסים מצד אחד, ומצד שני זהירות שלא להיכנס ללשון הרע, זלזול בכבוד ת"ח, רכילות, התעסקות בדברים שאין בהם תועלת לציבור ועוד. (אמנע מהערות ספציפיות לגוף העריכה הנ"ל).
3. המילים: "נוהג להסתגר בביתו ולעולם לא מתראיין לתקשורת. מלמד רק בכירים בישיבת הר המור המקורבים אליו (בעיקר את ראשי ישיבת הר המור-הרבנים שטרנברג)." - הם ציטוט ממקור זר, שאיננו מכיר את הרב טאו, שִׂיחו ושִׂגו. הרב איננו מסתגר בביתו, אלא מרביץ תורה ברבים, לכל מי שרוצה לשמוע וללמוד (מלבד מי שלומד במכון הוראה). עם ראשי ישיבת הר המור הוא לומד זמנים מועטים (פעם בשבוע או פחות). אתה מוזמן להצטרף לשיעור שלו במכון מאיר בימי שִשי, בו משתתפים עשרות אנשים, בהם רבנים חשובים ותלמידים צעירים (בשיעור א, ב או ג, בישיבות/מכינות שונות). הפרט היחיד הנכון, הוא שהרב טאו נמנע מהתראיין לתקשורת (למיטב ידיעתי).
4. כתבת: "לאחותו יש השקפה ודרך חיים שונה לגמרי מזה של הרב טאו והיא מכהנת כיום כרבה של קהילה רפורמית באמריקה" - מדוע זה נחוץ לערך על הרב טאו? ‏^[1].
5. סירוב פקודה - אני מסופק האם בכלל להכניס נושא זה לגוף הערך על הרב טאו, משום שזהו פרט שולי וצדדי מאד במשנתו (כמו שאין מכניסים לערך רב את כל פסקיו, אלא רק את היסודיים במשנתו), אך מאידך היות וזה נושא שעלה לדיון ציבורי אולי אין ברירה אלא להתייחס אליו. חסרון נוסף בנושא זה הוא שאין דבריו כתובים במכתבי הרב טאו, או לפחות בספריו, וכל הדיונים בזה מבוססים על שמועות. ‏^[2]
6. לעצם העניין - למיטב הבנתי, הרב טאו מתנגד מאד לעיסוק פומבי בשאלה זו, משום שהוא מחליש את כוח הצבא והתודעה הלאומית ‏^[3], אך לדעתו בשאלה של פינוי יישובים על החייל להתחמק ולא להשתתף בדבר שלילי כ"כ (ואם אין ברירה אף לסרב פקודה). יתירה מזו, יש להימנע מלהשתתף אפילו בהסברה השמאלית ושטיפת המוח שעברו החיילים קודם הגרוש (ולא רק בפינוי עצמו). מאידך, בפינוי של מאחזים/בסיס צבאי (אינני זוכר) אמר הרב טאו שלא לסרב פקודה. יש בזה עוד כמה ניואנסים, אך זה הכיוון המרכזי לעניות דעתי.
   לאור כל הנ"ל, דומני שהרוצה לכתוב על דעתו בנושאים אלו, צריך להיות מתלמידיו ולשמוע מפיו ישירות, ולא לכתוב שמועות לא מבוססות המתפרסמות בציבור (וב'בשבע').
7. נמנעתי מלמחוק את הפסקה הנ"ל, אע"פ שדעתי שנוטה שכן נכון לעשות, כי אני מחכה לשמוע את חוו"ד של הבכירים: ר' אליאל ביגל נ"י וחכם טישיו הי"ו.

ידידי Sarumman הי"ו, אל תיבהל מהביקורת, "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן" (גיטין מג.). אני מודה לך על כוונתך הטובה לשכלל את ויקישיבה, אע"פ שאינני מסכים למקצת מעריכותיך.

לילה טוב ויישר כוח גדול! למאי נ"מ? 00:28, 16 באוקטובר 2012 (IST)