ייבא חמוה דאשיין בר נדבך
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ייבא חמוה דאשיין בר נדבך (כלומר ייבא חמיו של אשיין בר נדבך) הוא אמורא בבלי בדור השני, המוזכר בתלמוד פעמים בודדות.
ייבא מוזכר במסכת בבא בתרא[1] בקשר לדיני נזקי שכנים. הוא מפרש בשם רב את דברי הברייתא הקובעת כי כאשר אדם בונה כותל (קיר) הסמוך לכותל חבירו, עליו להרחיק את הכותל מכותל חבירו כדי שלא יסתיר את אור השמש, והוא קובע שהמרחק הדרוש להרחקה הוא כגודל חלון.
חתנו של ייבא, אשייך בר נדבך, היה תלמידו של רב יהודה, והוא מוזכר במסכת מנחות[2] כאשר מוסר פסק דין של רב יהודה בהלכות סת"ם. קיימות גרסאות שונות בשמו, יש גורסים "בר נרבך" או "בר נברך"[3].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- משה יהודה בלוי (עורך), "ייבא חמוה דאשיין בר נדבך", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ ב"ב כב א
- ↑ מנחות כט א
- ↑ דקדוקי סופרים עמ' נ"א.