הרב צבי שמואלי
|
|
הרב צבי יוסף שמואלי היה ראש אולפנת בני עקיבא נאות אברהם בערד.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בכ"ט בכסליו תשי"ד בעיר פביניץ שבפולין, להורים ניצולי שואה.
בשנת התשי"ז, בגיל 3, עלה לארץ ישראל עם הוריו והתיישב בבני ברק. בעיר זו למד בבית הספר הממלכתי דתי "מעלות" עד סיום כיתה ח', והמשיך בישיבת בני עקיבא רעננה, בראשות הרב ישראל הס. בשנים אלו היה חניך ומדריך בתנועת בני עקיבא.
לאחר סיום הלימודים ברעננה, למד בישיבת הכותל והתגייס במסגרתה לצה"ל ושרת כחובש קרבי.
בקיץ תשל"ו נשא לאשה את עדנה, והם עברו להתגורר בבאר שבע, שם שמש כר"מ בישיבת בני עקיבא אוהל שלמה, תחת הנהגת הרב אברהם סילברט.
בשנת תשל"ח ייסד הרב סילברט אולפנא בערד, שם לימד הרב שמואלי מחשבת ישראל יומיים בשבוע, נוסף לעבודתו כר"מ בישיבה בבאר שבע.
בשנת תשל"ט התמנה כמנהל החינוכי באולפנא ועבר לגור באולפנא.
עם פטירתו בטרם עת של הרב סילברט בשנת תשמ"א, התמנה לראש האולפנא, ושמש בתפקידו זה במסירות, עד לפטירתו.
הקו החינוכי אותו נקט במשך שנות כהונתו כראש האולפנא: אמונה ביכולת התלמידה, קירובה, אהבה ויצירת מסגרת משפחתית תומכת לכל הבנות. המטרה בייסוד האולפנא היתה להקים מרכז חינוכי לבנות הדרום, אשר בצד לימודים ברמה גבוהה מחנך את בנות ישראל לאהבת התורה, העם והארץ.
שנים רבות השתתף במועצת העיר ערד ועשה למען חיזוק החיים התורניים בעיר.
איחד את הכוחות הדתיים בעיר, חרדים ודתיים לאומיים, על מנת לקדם את הצביון היהודי בעיר, ולתת לאולפנא מקום מרכזי בקהילת תושבי ערד.
בהיותו ראש אולפנא גדל מספר התלמידות עד לכ-300 תלמידות שהגיעו מכל רחבי הארץ ובעיקר מצפון הנגב ודרום הר חברון.
בשנת תשס"ה זכה בפרס החינוך הדתי. הוא התבקש להיות דובר מקבלי הפרס בטקס, אך נפטר בטרם זכה לקבל את הפרס בשבת פרשת נשא, ד' בסיוון בגיל 52. את מקומו בראשות האולפנא ממשיך עד היום הרב יהושע פיינה.
מתוך ההספדים[עריכה]
- "הרב שמואלי זצ"ל לא היה צריך להזהיר את בני דורו ללכת בדרך הישרה, אלא היווה דוגמא אישית חיה לדרך זו. עליו ניתן לומר: 'כזה ראה וקדש'- כל מי שהכיר אותו ראה בו מידות נעלות, וראה צורך פנימי לשאוף למידות אלו" (הרב יהושע פיינה, ראש האולפנא כיום).
- "אותה העוצמה האדירה של המדבר הייתה גם בו, אותה עומצה של כוחות טבע אדירים וכל כך שקטים. לא מפלים שוצפים, לא פסגות נשגבות, מושלגות, רק עוצמה גדולה כל כך, אינסופית המתחזקת מן השלוה ומהשקט. אותה הצניעות הייתה גם בו, שהייתה עלולה להטעותך ולהסתיר ממך את הכוחות האדירים הטמונים בו. אותה הפשטות של חולות צהובים, חדגוונים לכאורה. אך המביט מקרוב יוכל לראות את רבבות הגרגרים המרכיבים אותה ואת אלפי גווניו של הצהוב. וכמוהו גם המדבר מזין חיים רבים, מחיה אותם, משפיע עליהם מטובו, מעניק להם מחסדיו. אך הצופה מבחוץ לא יוכל לראות זאת, אלא אם יביט לתוכו זמן רב. רק אדם השוהה במדבר תקופת זמן מספקת ידע הסודות הצפונים בו והרזים הרבים שבקרבו. וכמו המדבר המקבל אליו ללא הבחנה את החוקרים ואת התמימים, את הטועים והאמיצים, קיבל גם הרב שמואלי ללא הבחנה כל אדם, במאור פנים ובחמימות" (סלעית שץ, בוגרת האולפנא).
לקריאה נוספת[עריכה]
- "שמענו צבי"