רבי בנימין ב"ר מתתיה

רבי בנימין ב"ר מתתיה היה מגדולי הפוסקים הספרדים בראשית תקופת האחרונים, בעל שו"ת בנימין זאב.

נולד בטורקיה לאביו רבי מתתיה בתחילת המאה השלישית לאלף השישי. למד אצל רבי גרשון פאנצי ורבי גרשון סג"ל אשכנזי. לאחר מכן עבר לעיר ארטא שביוון, שם עמד בראשות ישיבה וכיהן כאב בית דין, אולם לפרנסתו עבד במסחר על מנת שלא להתפרס מהרבנות. ר' בנימין נדד במקומות שונים, ואנו מוצאים תשובות שלו שנשלחו מונציה, סלוניקי, רודוס וקורפו, ובכולם התקבל בכבוד רב. שמו החל להתפרסם כגדול בתורה, ומכל רחבי יוון, קורפו, טורקיה ושאר איי הים החלו להפנות אליו שאלות רבות, כאשר תחומי התעסקותו העיקריים היו שאלות שנוגעות למסחר (סכסוכים בין סוחרים, ענייני ריבית ועוד), התרת עגונה ועניינים הקשורים לאנוסים.

אחת מתשובותיו בה התיר אשה מעגינותה על סמך עדות של גוי מסיח לפי תומו עוררה פולמוס גדול ביוון, כאשר בראש היוצאים כנגד היתר זה עמד רבי דוד הכהן מקורפו (הרד"ך). ויכוח זה העסיק את כל גדולי הדור. ר' בנימין עצמו לא ויתר על עמדתו וכתב מכתבים להגנת פסקו וחיזוקו. בסופו של דבר, מרבית כחמי דורו ובראשם רבי יוסף טאיטאצאק תמכו בפסיקתו.

בנו רבי מתתיה היה תלמיד חכם, ותשובה ממנו נמצאת בספר התשובות של אביו (נפטר עוד בחיי אביו, שכתב עליו הספד מר). חתנו, רבי שמואל קלעי היה אף הוא תלמיד חכם מובהק, ואף כיהן כדיין בבית דינו של חמיו (בעל שו"ת "משפטי שמואל).

ר' בנימין סיים לחבר את ספרו "בנימין זאב" בארטא בשנת רצ"ד והדפיסו בונציה בשנת רצ"ט, והוא מכיל 125 סימנים.