רבי שמחה בונים אלתר

רבי שמחה בונים אלתר
האדמו"ר מגור
]
חיבורו העיקרי	לב שמחה
תאריך לידה	כ"ד בניסן תרנ"ח
מקום לידה	גור (גורה קלוואריה), פולין
תאריך פטירה	ז' בתמוז תשנ"ב ירושלים
מקום קבורה	בית הקברות בהר הזיתים
חסידות	חסידות גור
מקום מגורים	גור, וורשה, אנוורפן, ירושלים.
תחילת כהונה	אור לט' באדר תשל"ז (1977)
רבותיו	אביו האדמו"ר האמרי אמת
אב	רבי אברהם מרדכי אלתר
אם	מרת חיה ראדא יהודית בת ר' נח שחור
בת זוג	יוטה הענא בת ר' נחמיה אלתר
ילדים	רבי יעקב אריה אלתר

רבי שמחה בונים אלתר היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור.

תולדות חייו

נולד בכ"ד בניסן תרנ"ח בגור שבפולין לאביו רבי אברהם מרדכי אלתר- האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת". עלה עם משפחת אביו לארץ ישראל בימי מלחמת העולם השניה. לאחר פטירת אביו, בחג השבועות תש"ח, מונה אחיו הבכור רבי ישראל אלתר לכהן כאדמו"ר. לאחר התמנות אחיו לאדמו"ר, עבר עם משפחתו לצרפת ומשם לבלגיה, והתיישב לזמן מה באנווטרפן. הוא חזר לארץ, והחל לעסוק ברכישת קרקעות ובנדל"ן. בין היתר רכש קרקע להקמת אזור נופש חרדי בשרון (במקום בו נמצא כיום הכפר ארסוף). בב' באדר תשל"ז נפטר אחיו ר' ישראל, והחסידים מינו אותו כאדמו"ר, בגיל 79.

פועלו כאדמו"ר

ר' שמחה בונים פרסם תקנות מחמירות לצמצום הוצאות על חתונות ושמחות משפחתיות בקרב חסידיו. בנוסף, פתח במלחמת חורמה בעישון. הוא ייסד קריות של חסידי גור בעיירות בפריפריה (חצור הגלילית, ערד, קרית גת, אשדוד ועמנואל), על מנת לייצר מקומות מגורים מוזלים למשפחות חסידיות.

הוביל את המאבק החרדי נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" על הר הצופים וכן המאבק נגד קבורתה של הנוצריה תרזה אנגלביץ בבית הקברות היהודי בראשון לציון. נטל חלק גם במאבקים נגד חילולי שבת בחברות כמו "אל על" ו"בנק לאומי".

בשנת תש"ם יזם את לימוד הדף היומי בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה", ומפעל "דרכי שמחה", שפירושו קרוי "אור שמחה".

בשנת תשמ"ה חלה במלה שהקשתה עליו לתקשר עם הסובבים אותו והוא מיעט לצאת מביתו ולדבר.

נפטר בז' בתמוז תשנ"ב ונטמן ע"י אחיו ב"מערת גור" בבית הקברות בהר הזיתים.‏ את מקומו מילא אחיו הצעיר (מאביו), רבי פנחס מנחם אלתר, בעל ה"פני מנחם". אחרי פטירת ר' פנחס מנחם, החל לכהן כאדמו"ר בנו של ר' שמחה בונים, רבי יעקב אריה אלתר, האדמו"ר הנוכחי מגור.

לקט מחידושיו ב"טישים" שערך כונסו בספר "לב שמחה".