חגי הנביא

חגי היה מנביאי התרי עשר בימי בית המקדש השני. נבואותיו מרכיבות את ספר חגי. היה מאנשי כנסת הגדולה- בית דינו של עזרא הסופר.

מכונה במקרא (חגי א יג) "מלאך ה'". את תורתו קיבל (יחד עם שאר אנשי כנסת הגדולה) מברוך בן נריה (רמב"ם), ויש אומרים מיחזקאל בן בוזי ^{(דרוש מקור)}. התנבא בימי דריוש מלך פרס.

יש המסבירים, על פי עדותו של רבי דוסא בן הרכינס (בבלי יבמות טז א): "על מדוכה זו ישב חגי הנביא..." (כלומר, משמע שר' דוסא בן הרכינס ראה את חגי הנביא), כי חגי האריך ימים עד ימיו של רבי דוסא. לפי "ספר יוחסין" חי מאתיים שנה, ולפי הרמב"ם חי עד לאחר חורבן הבית. אמנם, רב שרירא גאון מסביר כי ר' דוסא לא ראה את חגי, אלא ידע את המקום במסורת.

הגמרא (בבלי מגילה ג א): "תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי.

כמו כן, מסופר בגמרא כי שלושה נביאים אלו היו עם דניאל בזמן שראה את המראה הגדול עם המלאך, אולם למרות הם היו נביאים והוא לא, הם לא ראו את מה שראה הוא (בבלי סנהדרין צג ב).

בתקופתו, עם ישראל זנח את בנית בית המקדש לאחר שהופסקה, ובמלאות שבעים שנה לגלות בבל התנבא חגי לעם ישראל שישובו לבנות את בית המקדש וכעת לא יוכלו גויי הארץ להפסיקם מהמלאכה.

בעם, ובראשם זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, שומע בקול חגי ומתחילים בהכנות לבנין בית המקדש. ה' מעודדם כי "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון" (חגי ב ט), כי היו אנשים שראו את הבית הראשון בכבודו והצטערו שהבית השני פחות ממנו.

חגי הכין את הכהנים לעבודה בבית המקדש, ובחן אותם בהלכות טומאה וטהרה.

בסוף נבואותיו מתנבא על נצחון ישראל על הגוים, וכן נבואה על זרובבל שהתבשר כי ישב על כיסא בית דוד.