תרח
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
תרח היה אביו של אברהם אבינו. בתחילה היה עובד עבודה זרה ואף מוכר פסלים.
תולדות חייו
השפעתו של אברהם על אביו
אברהם אבינו פעל להוכיח לאביו את חוסר ההגיון שבעבודת אלילים. במדרש רבה בראשית לח יט מסופר:
- וימת הרן על פני תרח אביו, ר' חייא בריה דרב אדא דיפו אמר תרח עובד לצלמים ומוכר היה, חד זמן נפיק לאתר הושיב לאברהם מוכר תחתיו. הוה אתי בר איניש בעי דיזבן, והוה א"ל בר כמה שנין את, והוה א"ל בר חמשין או שיתין, והוה א"ל ווי ליה לההוא גברא דהוא בר שיתין ובעי למסגד לבר יומא, והיה מתבייש והולך לו. חד זמן אתת חדא איתתא טעינא בידה חדא פינך דסולת, א"ל הא לך קרב קודמיהון. קם נסיב בוקלסא ידיה ותברהון לכולהון פסיליא (שבר את כל הפסילים) ויהב בוקלסא בידא דרבה דהוה ביניהון. כיון דאתא אבוה א"ל מאן עביד להון כדין, א"ל מה נכפור מינך, אתת חדא איתתא טעינא לה חדא פינך דסולת, ואמרת לי הא לך קריב קדמיהון, קירבת לקדמיהון הוה דין אמר אנא איכול קדמאי, ודין אמר אנא איכול קדמאי, קם הדין רבה דהוה ביניהון נסיב בוקלסא ותברינון. א"ל מה אתה מפלה בי וידעון אינון? א"ל ולא ישמעו אזניך מה שפיך אומר, נסביה ומסריה לנמרוד, א"ל נסגוד לנורא, א"ל אברהם ונסגוד למיא דמטפין נורא... א"ל איני משתחוה אלא לאור הרי אני משליכך בתוכו ויבא א-לוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו...
יציאתו מאור כשדים ושהייתו בחרן
בבראשית יא לא, מבואר שתרח יצא מהעיר אור כשדים, במטרה להגיע לארץ כנען, אך בדרך נעצר בחרן ושם השתקע עד מותו. ובמקורות חז"ל לא מצינו סיבה מדוע תרח שינה את התוכנית ונשאר בחרן[1]. לדעת הרב ד"ר מ. ברויאר[2], אחד מהסיבות שתרח עזב את אור כשדים, וגם הסיבה שהעיר חרן מצאה חן בעיני תרח עד כדי שינוי התוכניות, ניתן למצוא במסקנות של המחקר הארכיאולוגי באיזור: תקופת תרח (בזמן לידה אברהם) היתה בדיוק התקופה שבה ירדה העיר אור (אור כשדים) הגדולתה, המצב הכלכלי התחיל להיות קשה, אך העיר חרן בארם נהריים, דוקא אז התחילה לפרוח ולשגשג מאוד.
גילגולו באיוב
בכתבי האריז"ל[3] מובא שתרח חזר בגילגול באיוב, כדי לכפר על העבודה זרה שעבד ושמכר. זהו אחד ההסברים ליסורים של איוב.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ הרב אביגדור מילר, ספר אור עולם עמ' 193.
- ↑ ברויאר, דברי הימים לישראל ולאומות העולם עמ' 62. ירושלים תשנ"ד.
- ↑ שער הגלגולים - הקדמה טו.