רבי מרדכי בן הלל

רבי מרדכי ב"ר הלל הכהן היה מגדולי הראשונים באשכנז, חיבר ספר פסקים על הגמרא המכונה "המרדכַי" (או "המרדכִי").

תולדות חייו[עריכה]

נולד באשכנז לרבי הלל הכהן, נכדו של רבי אליעזר ב"ר יואל הלוי- הראבי"ה. התגורר בגוסלר, אולם עקב מחלוקת עבר לנירנברג. למד מפי המהר"ם מרוטנבורג, אותו הוא מכנה "מורי" או "מורינו" (למשל:שבת סוף דף כ'). כמו כן למד מפי רבנו פרץ, וגם אותו מכנה "מורי" (למשל:סוכה דף ט). כמו כן למד אצל רבי אפרים ב"ר נתן. הוא מזכיר גם כי רבי אליעזר ממיץ, רבי אברהם ב"ר ברוך ורבי דן כרבותיו^[1]. בנירנברג חי כל ימיו, ובה חיבר את חיבורו הגדול, ובה גם מת על קידוש ה'. ישנן דעות חלוקות בדבר מותו. הדעה המקובלת היא שהוא נרצח ברדיפות בשנת נ"ח- "פרעות רינדפלייש". אם זיהוי זה נכון- הרי שתאריך פטירתו הוא בכ"ב באב, בו נפגעה קהילת נירנברג מהפרעות. ישנה מסורת לפיה קברו הועלה להר הזיתים שבירושלים.

חיבוריו[עריכה]

ספרו הגדול הוא הלכות רב מרדכי או סתם המרדכי על הגמרא. הספר הוא בעצם התאמת הלכות הרי"ף לפסקי ומנהגי אשכנז. בספרו מצטט למעלה משלוש מאות מחברים שונים. בשנת רמ"ד, כשהדפיסו לראשונה את הגמרא, הודפס המרדכי יחד אתה, וכן יחד עם הרי"ף בשנת רס"ט. בשנת ש"ך, הודפס המרדכי לבדו על כל הש"ס.

כתב גם ספר בחרוזים על הלכות שחיטה והלכות איסור והיתר. במקומות מסוימים מכונה בטעות זבחי צדק. כתב גם ספר הלכות ארץ ישראל וחלה, שהודפס לאחר מכן בפירושו למסכת זבחים. השיב תשובות מעטות בהלכה, מהן מובאות בספרים שונים. כתב גם את הספר ליקוטי המימוני.

עסק גם בכתיבת שירים.

תקופת חייו של רבי מרדכי בן הלל על ציר הזמן

הערות שוליים