הרב רחמים לוי

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:54, 7 באוקטובר 2013 מאת אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''הרב רחמים לוי''' היה רב שכונת נחלאות בירושלים ומרבני העדה הטורקית בירושלים. נולד בה' ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב רחמים לוי היה רב שכונת נחלאות בירושלים ומרבני העדה הטורקית בירושלים.

נולד בה' באב תר"צ בשכונת זכרון אחים (כיום: נחלאות) בירושלים לרבי אהרון וזכייה לוי, עולים מטורקיה. בצעירותו למד בישיבת "מקבציאל" ו בישיבת פורת יוסף. בשנת תש"ו החל ללמוד בישיבת שערי ציון (מיסודו של הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל) אצל ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה וולדנברג (בעל שו"ת 'ציץ אליעזר') והרב שלום מזרחי (בעל שו"ת 'דברי שלום'), והוסמך על ידם. בשנת תשי"ט העניק לו הרב עובדיה יוסף סמיכת "יורה יורה", וכן כושר לרב עיר בשנת תשל"ז, שאושר בשנת תשמ"א על ידי מועצת הרבנות הראשית ומאורח יותר שנית על ידי הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו. מגיל צעיר בלט בכשרונו, והיה אהוד על רבותיו. לאחר שתושבי שכונת זכרון אחים פנו לרב הראשי הרב יצחק נסים בבקשה למנותו כרב השכונה, התמנה על ידו וע"י המועצה הדתית בירושלים בחודש אלול תשט"ז. הוא המשיך את לימודיו במכון "הרי פישל" בנשיאותו של הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ובראשות הרב שאר ישוב כהן (רבה של חיפה). למד גם בישיבת המקובלים בית אל אצל הרב עובדיה הדאיה. במקביל הקים יחד עם הרב דוד דיין (רבה של צפת) ארגון נוער דתי בשם "הסנה". כמו כן, ייסד את "ארגון בני עמי" לנוער בשכונת נחלאות במסגרתו למדו בני הנוער בשכונה בשעות הערב במקום להסתובב ברחובות. לאחר פטירת הרב עוזיאל בשנת תשכ"ד הקים בשכונת נחלאות את ישיבת "שערי עוזיאל" על שמו. הוא חיזק את מנהג "שירת הבקשות" בלילות שבתות החורף, וייסד את "הדרבי הקדוש"- מעמד "שירת בקשות" מרכזי בבתי הכנסת הגדולים בשוכנה (בהם בית הכנסת "עדס" הידוע בחזניו ופייטניו). כמו כן, הקים מפעל "קמחא דפסחא" לנזקקי השכונה. תושבי שכונתו העריצוהו ביותר, ורבים היו באים לשמוע את שיעוריו ולקבל ממנו עצות.

בשנת תשכ"ה מונה למפקח ארצי על הכשרות ברבנות הראשית לישראל. בשנת תשמ"ז נבחר במכרז לכהן כמנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל. הוא עבד במחלקת הכשרות תחת הנהגתם של הרבנים הראשיים הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה גורן, הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב ישראל מאיר לאו והרב אליהו בקשי דורון.


בסוף ימיו לקה באירוע מוחי שפגע קשות בבריאותו. מספר שנים לאחר מכן נפטר בנו החזן אהרן, דבר שדרדר את בריאותו עוד יותר. נפטר בכ"ה בסיוון תשע"ג ונקבר בהר המנוחות בירושלים. על מצבתו נחקק: "האיש אשר על העדה, מזכה הרבים, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, פה מפיק מרגליות, מנחיל שירת הבקשות, מבצר חומת הכשרות בארץ, לא טעם מאויר טומאת ארץ העמים, איש ירושלים".

בין בניו: הרב משה לוי, ר"מ בישיבת מעלה אליהו, הרב אברהם לוי, רב קהילת "משכנות נריה" באלעד.