מיקרופדיה תלמודית:אומא

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:29, 20 באוקטובר 2013 מאת יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) (הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - אחד משני החלקים העיקריים של הריאה, שמהם מתפרדות האונות[2].

השם

מקור השם ומשמעותו

השם אומא לא הוזכר בגמרא, והוזכר לראשונה בגאונים וראשונים (עי' תשובות הגאונים חמדה גנוזה סי' סא; הלכות קצובות ירושלים תש"ב עמ' 160-162; רמב"ם שחיטה יא ז-ח: "אום"; רש"י חולין מו ב ד"ה היינו, ותוס' ושאר ראשונים שם).

קראוה אומא לפי שהיא עיקר הריאה, כמו אם, שהאונות יונקות ממנה (ספר הישר לרבנו תם סי' שסב; רא"ש חולין פ"ג סי' יד), ועוד שכשהבהמה תלויה ברגליה, האומות הן למעלה והאונות למטה, כמו אם על הבנים (ים של שלמה חולין פ"ג סי' לד).

שתי אומות בריאה, אחת בצד ימין ואחת בצד שמאל[3].

האם נקראת גם אונא

נחלקו ראשונים אם יש על האומות גם שם אונות, וכשאמרו שתי אונות הסרוכות זו לזו הבהמה כשרה (חולין מו ב. וראה ערכים סרכא; ריאה), אף האומות בכלל, או שאינן בכלל האונות:

יש אומרים שאף הן בכלל, שלא מצינו אומא בגמרא (רש"י שם, בשם ר"י בר יקר. ועי' במקורות שצויינו בתשובות רש"י ניו-יורק תש"ג סי' מה), ואומא אינה שמה אלא אונא, "ובשביל שוטים שקראוהו אומא לא נפסיד שם אונתנו" (ספר הישר לרבנו תם, בשם רש"י בתשובה, ועי' חידושי הרשב"א לחולין מו, בשם תשובות רש"י).

ויש אומרים שאין האומות בכלל אונות והאומא נקראת ריאה, וכשאמרו חמשה אוני אית לה לריאה (חולין מז א), האומא היא הריאה, לפי שהיא עיקר הריאה, "וכינוי שם אומא קראוה קדמונים להיות מורים בה הלכה להדיוטות" (ספר הישר שם. ועי' תוס' חולין שם, ורא"ש ורשב"א שם, ואור זרוע ח"א סי' תיא).

טריפות מיוחדות באומא

חסרה

אומא שחסרה טריפה, ולא הוזכרה טריפות זו בגמרא ובפוסקים, מחמת רוב פשיטותה, או לפי שאין מצוי שתהיה חסרה (תבואות שור סי' לה ס"ק ב. ועי' תוס' חולין מז א סוד"ה היינו).

גודלן

אומא הימנית דרכה להיות קטנה מאומא השמאלית, לפי שמצד ימין נפרדות מהאומא שלש אונות ומצד שמאל שתי אונות (עי' לבושי שרד סי' לה ס"ק מח)[4].

יש אומרים שאם האומא הימנית היתה גדולה מהשמאלית הרי זה בכלל "חליף" (עי' חולין מז א. וראה ערך אונא) וטריפה (דרכי משה יו"ד סי' לה ס"ק ב בשם "מצאתי כתוב"; רמ"א יו"ד לה ב). ואם שתיהן שוות בגדלן יש להתיר בהפסד מרובה (שמלה חדשה שם סכ"ו).

ויש חולקים ומכשירים אפילו כשהימנית גדולה מהשמאלית, לפי שאין מקור לחילוף זה בגמרא וראשונים (ים של שלמה חולין פ"ג סי' לד, ועוד).

האחרונים מתירים בהפסד מרובה (ב"ח וט"ז וש"ך ופרי מגדים וערוך השלחן ועוד).

ויש שכתבו שבזמננו נשתנה הטבע, ואין דרכה של האומא הימנית להיות קטנה מהשמאלית (דרכי תשובה ס"ק נ, בשם אגודת אזוב מדברי, ועי' דעת הזבח סי' יז).

התחלפו האומות והאונות

התחלפו האומות והאונות, היינו שהאומות למטה, כשהבהמה תלויה ברגליה, והאונות למעלה, טריפה (ים של שלמה חולין שם, בשם בדיקות), ויש להחמיר בחילוף זה יותר מחילוף שלמעלה, לפי שכשאמרו "חמש אוני אית לה לריאה", הריאה היא האומא, שהאונות יוצאות ממנה, ואם האומא למטה, הרי זה בכלל "חליף" שאמרו שם (ים של שלמה שם, ועי' ש"ך ס"ק ה).

אפילו אם רק אונא אחת למעלה מהאומא, טריפה (שמלה חדשה סכ"ו. ועי' פרי מגדים במשבצות זהב סק"ב, ולבו"ש ס"ק מז).

היו שתי אומות מצד אחד ובצד השני אין אומא, הרי זה בכלל "חליף" וטריפה (פרי מגדים במשבצות זהב סק"ב).

שאר טריפות הריאה

בשאר הטריפות שבריאה, דין האומא כדין כל הריאה, מלבד בסרכות שיש איזה הבדלים בין אומות לאומות (ראה ערכים סרכא, ריאה).

הערות שוליים

  1. א, טור' רפז – רפט.
  2. הציור ראה בע' אונא.
  3. האומא היא אזור שער הריאה, או מרכז הריאה – ראה אנציקלופדיה הלכתית רפואית, מהדורה חדשה תשס"ו, כרך ו ערך ראות טור 801.
  4. ועי' ס' דעת הזבח בשו"ת סי' יז שכתב שלא זהו הטעם.