מיקרופדיה תלמודית:אחי האב

הגדרה - אחי אביו בתורת איסור ערוה^[1]

האיסור

נוסף לאזהרת התורה על משכב זכור, הזהירה התורה באופן מיוחד על הבא על אחי אביו, שנאמר: עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה (ויקרא יח יד). ופירשו חכמים בבא על אחי אביו הכתוב מדבר (סנהדרין נד א, ורש"י ד"ה על אחי אביו).

איסור זה נמנה במנין הלאוין (רמב"ם ספר המצוות לא תעשה שנב; סמ"ג לאוין צ; חינוך מצוה קצט).

יש מי שכתב שנראה שאין הפרש בין אם הוא אחי אביו מן האב או מן האם, וחייב על שניהם (חינוך שם); ויש שפקפקו בדבר, וכתבו שמהפסוק נראה שהחיוב הוא על אחי אביו מהאב דווקא (מנחת חינוך קצט סק"א, בשם הגהות משנה למלך שם).

אין הפרש בין אחי אביו מן הנשואין לזה מן הזנות, שנאמר (שם): אֲחִי אָבִיךָ, ואחי אביו נקרא מכל מקום (חינוך שם).

איסור מיוחד זה של אחי אביו לא נאמר אלא על השוכב אבל לא על הנשכב, שהנשכב אינו מוזהר אלא משום משכב זכור בלבד (מנחת חינוך מצוה קפט סק"ו, קצט סק"ב, בדעת החינוך שם).

החיוב

הבא על אחי אביו, מלבד חיוב הסקילה שיש עליו משום בא על הזכר, חייב גם משום אחי אביו.

ונחלקו הראשונים מהו החיוב:

• יש אומרים שחייב כרת משום אחי אביו, שהרי איסורו נאמר בפרשת עריות שכתוב בסופה: כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם (ויקרא שם כט); אבל סקילה אינו חייב משום אחי אביו (מנחת חינוך קצט, בדעת התוס' יבמות כה ב ד"ה הוא).

• ויש אומרים שחייב סקילה אף משום אחי אביו (חינוך קצט).

ונפקא מינה אם התרו בו משום אחי אביו, ולא התרו בו משום משכב זכר – לדעת הסוברים שחייב סקילה אף משום אחי אביו, הרי זה נסקל; ולדעת הסוברים שאינו חייב אלא כרת, הרי זה לוקה ככל חייבי כריתות, כיון שלא התרו בו משום משכב זכור (מנחת חינוך שם סק"ב).

בא על אחי אביו בשוגג חייב שתי חטאות, אחת משום בא על הזכר ואחת משום אחי אביו (סנהדרין נד א; רמב"ם שגגות ד א). אבל הנשכב אינו חייב אלא אחת, משום משכב זכר בלבד (חינוך שם), שלא הזהירה תורה על הנשכב באזהרה מיוחדת משום אחי אביו (עי' לעיל).

איסור זה אינו שייך בגוי, אבל הוא חייב בלאו הכי משום משכב זכור (סנהדרין שם).

הערות שוליים