מיקרופדיה תלמודית:אין דרך בני אדם להתחכך בכתלים

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:34, 20 באוקטובר 2013 מאת יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) (הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - אין מטבעם של בני אדם ללכת ברשות הרבים סמוך ממש על יד הכותל

בנזיקין

הגודר את גדרו בקוצים, וצמצם את ראשי הקוצים שלא יהיו בולטים לרשות הרבים, שהוא מקום הילוך בני אדם, אלא כנסם לתוך שלו, והוזקו בהם אחרים, פטור, לפי שאין דרך בני אדם להתחכך בכתלים (בבא קמא ל א), וזה שהתחכך והוזק בהם משונה הוא (רש"י שם כט ב ד"ה להתחכך), ולא היה לו לבעל הגדר להעלות על דעתו שזה יתחכך (נימוקי יוסף שם).

בשבת

צדי רשות הרבים אינם כרשות הרבים, והמוציא חפץ מרשות היחיד והניחו בצדי רשות הרבים, פטור (שבת ו א. וראה ערך מוציא), לפי שאין רגילים רבים ללכת אלא באמצע הדרך, ואינם דוחקים עצמם ללכת עם הכתלים (אוצר הגאונים חלק הפירושים שם), שאין דרך בני אדם להתחכך בכותל, ושלשה או ארבעה טפחים סמוך לכתלים נקרא צדי רשות הרבים (חידושי הר"ן שם, בשם הרא"ה). ר' אליעזר חולק וסובר שצדי רשות הרבים כרשות הרבים והמניח שם חייב (שבת שם), לפי שלפעמים נדחקים רבים והולכים עם הכתלים (כתובות לא ב), אלא אם כן היו שם קורות או אבנים המעכבות מלילך על יד הכותל, שר' אליעזר מודה שאינו כרשות הרבים (אוצר הגאונים שם, בפירוש "חיפופי" שבגמ')[2].

בגט

האומר לאשתו הרי זה גיטך ולא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים יום, והלכה והניחתו בצדי רשות הרבים, נחלקו בדבר אם צדי רשות הרבים כרשות הרבים, והרי צריך שיהיה הגט ברשות האשה לאחר שלשים, ולכן אינה מגורשת (לשון א כתובות פו ב), או שצדי רשות הרבים אינם כרשות הרבים ומגורשת (שם, לשון ב), לפי שאין דרך בני אדם להתחכך בכתלים (רש"י שם), וכן הלכה (רמב"ם גרושין ט ג: טוש"ע אהע"ז קמו ב. וראה ערך גרושין)[3].

בקנין ממון

אף בקנין ממון, צדי רשות הרבים אינם כרשות הרבים, וקונים שם במשיכה (ראה ערכו), לדעה השניה שהגט נקנה שם; ואפילו לר' אליעזר שסובר לענין שבת שצדי רשות הרבים כרשות הרבים, לענין קנין מודה, לפי שאין רבים שכיחים שם (כתובות לא ב)[4].

הערות שוליים

  1. א, טור' תרי-תריא.
  2. וראה הר"ן בשם הרא"ה שם, פירוש אחר. עי' רש"י שם שמפרש צדי רשות הרבים לענין שבת באופן אחר, שאין לו ענין לאין דרך בני אדם להתחכך בכתלים.
  3. וראה שיטה מקובצת שם, על פי רש"י שם לא ב – פירוש אחר ולפיו לדברי הכל אין דרך בני אדם להתחכך בכתלים.
  4. ועי' רא"ש שם פ"ט סי' טו שזהו לדעה שניה, ואף בשיטה מקובצת משוה גט לקנין, אלא שמפרש שכאן הוא בחיפופי, ולדברי הכל אינם כרשות הרבים. וראה דרך אחרת ב ריטב"א בשיטה מקובצת שם, והפלאה שם