רבי קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין

רבי קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין, בעל המאור ושמש, היה מראשוני החסידות ותלמידם של רבי אלימלך מליז'ענסק והחוזה מלובלין.

ראשית ימיו

רבי קלונימוס נולד בשנת תקי:א בעיירה ניישטאט לאביו הרב אהרן הלוי, נצר למשפחת עפשטיין המיוחסת שעם אבותיה נמנו הרא"ה ז"ל מברצלונא תלמיד הרמב"ן ורבינו זרחיה הלוי בעל המאור. הוא גדל במשפחה בת 12 נפשות ואביו עבד כאופה והרוויח את לחנם בדוחק רב. כשהיה בן 5 עברה משפחתו לקרקוב. מהכנסתו הזעומה לא היה מספיק כסף לשלם למלמד עבור קלונימוס הצעיר והילד יצא לרחובות למכור את מאפיו של אביו. מסופר שיום אחד, בהיותו בן 7, עמד מחוץ לבית המדרש של הב"ח ולפתע החל גשם שוטף. נכנס ר' קלונימוס לבית המדרש כדי למצוא מחסה והוא נשבה בקול הלימו והקדושה. הרבי ישב שם כל אותו היום והקשיב לקולות הלומדים וסברותיהם. בסוף היום ניסו הלומדים לסכם את כל מהלך הויכוח של אותו היום אך נשכח מהם הדבר כתקנו. מיד קם קלונימוס הצעיר וחזר על כל מהלך הסוגיה והסברות. אחד מהלמדנים שהיה גם גביר, ר' מרדכי גוטגולד, לקח אותו תחת חסותו והבטיח שיתן לו מלמד שילמדו תורה, בגדים אוכל וכל צרכו בתנאי שינשא לביתו בבא הימים. כשמלאו לו י"ג שנים, וכבר יצא שמות כעילוי נדיר, נישא ר' קלונימוס לצדקת מלכה ראדל, ביתו של ר' מרדכי. ר' מרדכי דאג לכל צרכם וכך יכל ר' קלונימוס לשבת ולהתגדל בתורה ללא מפריע. תוך זמן קצר נחשב לאברך המצוין ביותר בקרקוב.

כניסתו לעולם החסידות

רבי אלימלך מליז'ענסק היה מסתובב בעיירות פולין וגליציה על פי הוראת המגיד ממזריטש ומפיץ את תורת החסידות. עם הגיעו לקרקוב התאספו רבים מיהודי העיר להתפלל עמו כי שמעו על כוח תפילתו המיוחדת. גם רבי קלונימוס הגיע לחזות בתפילתו ומאז החליט לדבוק ברבי אלימלך ולא לסור ממנו במאומה. רבי קלונימוס היה לתלמידו המובהק של רבי אלימלך וספג ממנו את כל תורת החסידות שלימד. כשחזר לביתו בקרקוב, שהייתה עיר שהתנגדה רבות לחסידות, לא רצו משפחתו וחותנו לקבלו. לאחר שכנועים רבים הסכימו ליסב עמו בסעודה ובראותם את עוצמת גדולתו בתורתו שכח כעסם. בנוסף היה נוסע לחוזה מלובלין ולמד ממנו רבות.

בשנת תקמ"ה הורה לו רבו להיות אדמו"ר בקרקוב ולפתוח שם את שערי החסידות. אט אט החלו להקבץ סביבו חסידים ששתו בצמאה את תורתו והנהגותיו. רבי קלונימוס השתדל לא לשנות בפומבי את מנהגי קרקוב והנהיג את מנהגי החסידות בביתו בלבד. אך זהירותו לא הועילה ועד מהרה החלו המתנגדים לחסידות לרדוף אותו. בכ"ה תשרי תקמ"ו חתמו ראשי העיר, רבנים ופרנסים על כתב חרם כנגד רבי קלונימוס וחסידיו. החסידים אולצו להתפלל מחוץ לרובע היהודי וגם שם הם סבלו רדיפות ופרעות. רבי קלונימוס אף הוכא פעם עד זוב דם. לאחר ריבוי ההתנכלויות עזבו רבי קלונימוס ושחסידיו את קרקוב והתיישבו בעיר הולדת רבם, ניישטאט.

בא' תמוז תקפ"ג נפטר רבי קלונימוס והובא לקבורה בבית העלמין היהודי בקרקוב. כמנהג קרקוב, על ציונו לא הוקם אוהל ומצבתו נראית כמו כל האחרות.

מאור ושמש

דברי תורתו שנאמרו על שולחנות השבת שערך לוקטו לספר "מאור ושמש". הספר נחשב לאחד מספרי היסוד בחסידות וכספק עמוק ומלא קדושה וסוד. דבריו ברובו מבוססים על תורת רבותיו, רבי אלימלך והחוזה, והוא גם מחדש מעצמו. בספר מובא פעמים רבות שעסק התורה והתפילה צריך לעמוד במרכז עולמו של האדם. את רוב דבריו הוא מקשר ל2 ערכים אלו שראה בהם כיסוד לנשמת היהודי. כמו כן הוא מדבר רבות על החשיבות בהקשרות רוחנית של אם לחברו וקל וחומר לצדיק. על מעלת הצדיק ותפקידיו הוא מדבר רבות וממנו נלמד רבות על תורת הצדיק בחסידות. ספרו נחשב לאבן יסוד בחסידות גם משום תוכנו העצמאי, ובעיקר משום שהוא מעביר תורות רבות מרבותיו שלא נזכרו במקומות אחרים.