רבי דוד הכהן מקורפו

רבי דוד הכהן מקורפו (מכונה רד"ך) היה פוסק חשוב ביוון בראשית תקופת האחרונים.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בסביבות שנת רכ"ה כנראה באי קורפו שביוון לאביו רבי חיים הכהן שהיה תלמיד חכם גדול. כבר מגיל צעיר ניכר בלמדנותו, חריפותו וחסידותו. למד בישיבתו של רבי יוסף פיצ'ו בקורפו, ובישיבתו של רבי שלמה ב"ר שמואל הספרדי (חמיו של רבי בנימין ב"ר מתתיה בעל "בנימין זאב" שהפך לבר-פלוגתא של הרד"ך, וראה להלן) בעיר ארטא. לאחר מכן נסע ללמוד מפי חכמי אשכנז שבאילטיה, ולמד אצל מהר"י מינץ בפאדובה וכנראה נסמך על ידו, וכן למד ונסמך מתלמידו של מהר"י מינץ, רבי בנדיט אכסילרד בונציה. לאחר שנסמך כיהן כרב בכמה קהילות ביוון, וידוע לנו שעוד לפני שנת רס"ח חזר לקורפו. בסביבות שנת ר"ע עבר ליאנינה, בה נהגו כמנהגי קהילת קורפו, ומסתבר שכיהן כרב הקהילה. ביאנינה התקרב לאחד מתושבי העיר, רבי יוסף טאיטצאק. לאחר מכן התיישב בפטרס שבגבול יוון-איטליה, שם נקשר לרבי משה אלשקר. בשנת רפ"ה, בעת שבתו בעיר ליפאנטו, התעורר ויכוח גדול אודות עגונה שהתיר רבי בנימין ב"ר מתתיה מארטא (בעל שו"ת בנימין זאב) עגונה על סמך עדות של גוי מסיח לפי תומו. הרד"ך חלק עליו בתוקף, וטען שעדות כזו אינה נאמנת להיתר את העגונה. וכיוח זה עורר דיון רחב בקרב פוסקי דורו, ובסופו של דבר, מרבית גדולי דורו ובראשם מהר"י טאיטאצאק סמכו את ידיהם על היתרו של ה"בנימין זאב". דבר זה כאב מאד לרד"ך, שחש כי מהר"י טאיטאצאק, אותו העריך ביותר, לא התמודד עם הטענות שהציג (שו"ת רד"ך כא י)^[1]. למרות המחלוקת החריפה, בעת זקנותו, היה בא אליו ה"בנימין זאב" לדון עמו בהלכה, "יען כי זקן ויושב בישיבה היה" (בנימין זאב רמח). הרד"ך התכתב בהלכה עם חכמי דורו, בהם: מהר"ם אלשקר, רבי אליהו מזרחי (הרא"ם), רבי יעקב בן חביב ובנו רבי לוי בן חביב, מהר"י טאיטצאצק ועוד.

בחייו סבל מנדודים, ייסורים, תלאות, גירושים ומחלות.

זמן פטירתו לא ידוע במדויק, אולם ידוע כי בתחילת שנת רפ"ח הוא מוזכר כבר בברכת המתים.

מעט מתשובותיו הודפסו על ידי בנו רבי חיים הכהן בשנת רצ"ז בקושטא, כאשר הן מחלוקת לשלושים ושלושה "בתים" (סימנים), שכל אחד מהם מחולק ל"חדרים". מאז מוזכר בדברי גדולי הפוסקים ובראשם רבי יוסף קארו. ספרו שו"ת הרד"ך הודפס מאז בכמה מהדורות, ובשנת תשס"ח הודפס במהדורה חדשה בתוספת הערות ע"י מכון "זכרון אהרן" בירושלים.

בניו ותלמידיו[עריכה]

שני בניו היו תלמידי חכמים גדולים, והם רבי חיים הכהן ורבי שלחיה הכהן. שתיים מבנותיו נפטרו עוד בחייו. חתניו הם רבי יצחק (מוזכר בשו"ת רד"ך כא ד) ורבי דוד ויטאל שהיה פוסק, מקובל, דקדקן, משורר ופילוסוף שספריו הרבים בכל חלקי התורה אבדו, ונותר רק חיבור "כתר תורה".

תלמיד נוסף שלו היה רבי שמואל קלעי, חתנו של בן-מחלוקתו ה"בנימין זאב" ודיין בבית דינו, בעל שו"ת "משפטי שמואל".

דרכו[עריכה]

הרד"ך, שהתחנך בישיבות אשכנזיות באיטליה, הושפע מדרך הלימוד האשכנזית המפולפלת. כמו כן, ביקר בחריפות את חכמי הספרדים שמשקיעים מזמנם בלימוד חכמות חיצוניות במקום ללמוד תורה (שו"ת רד"ך כב ה).

רד"ך היה מיראי ההוראה (שו"ת רד"ך ד א ועוד).

תקופת חייו של רבי דוד הכהן מקורפו על ציר הזמן

הערות שוליים