פירוש רש"י למקרא
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 20:34, 14 בדצמבר 2013 (IST) |
המקורות
אתר בית הספרים הלאומי כותב: "פירושו לתורה המבוסס כדבריו על הפשט ועל הדרש. בפועל רובו הגדול מדברי חז"ל, ורק מיעוטו (כדי רבע) הינו פירוש מקורי. בפירושו לנ"ך גדול יותר חלקו המקורי. פירושו לתורה זכה לתהודה רבה במחקר, הן מצד התוכן, הלשון והנוסח. מסתבר שנוסח פירוש רש"י לתורה בכתב-יד המצוי בספריית האוניברסיטה בלייפציג 1 שנעתק קרוב לודאי במחצית הראשונה של המאה הי"ג מבוסס על העותק של ר' שמעיה תלמיד רש"י, והוא מצטיין בנוסחאותיו המשובחות.
ניסיון ראשון לרדת לשורשי הנוסח המקורי או הקרוב למקורי נעשה על-ידי החוקר הנודע אברהם ברלינר במהדורת הפירוש לתורה, ברלין תרכ"ז, המבוססת על כמה כתבי-יד חשובים ומהדורות דפוס קדומות, בתוספת מראי מקום למקורותיו של רש"י והערות נוספות, ועדיין לא שלמה המלאכה."
על פירוש התלמוד הבבלי נכתב:"גולת הכותרת במפעלו הפרשני של רש"י היא פירושו המקיף לתלמוד הבבלי, שעליו נסמכים רבים וגדולים ממפרשי תלמוד זה שבכל הדורות. לא נכתב פירוש שישווה לזה של רש"י לא ברמתו ולא בהשפעתו על העיון והלימוד לדורות. פירושו הועתק על-ידי תלמידים והגיע אלינו בגרסאות שונות הנובעות מהגהות והשלמות של רש"י עצמו שהופצו בקרב תלמידיו. "
העלאה בכתובים
מרדכי ליב קצנלבוגן מונה במבוא לספר בראשית בסדר תורת חיים את תולדות פירושי רש"י. לדעתו, פירוש התורה לרש"י הוא "הספר העברי הראשון שראה אור בדפוס ברג'יו די קלבריה שבדרום איטליה" - מרכז יהודי חשוב עד לגרוש ספרד בשנת 1492. הספר הודפס בשנת ה'רל"ב (1474). נשאר ממנו עותק אחד המצוי בספרית אוניברסיטת פארמה שבמרכז איטליה. מהדורה זו כוללת את הפירוש עצמו ללא החומש.
בשנת ה'תרמ"ב (1481)בעיר בולוניה הפירוש הורפס לראשונה עם חומש. המהדורה עליה התבסס "תורת חיים" היא של הרב ח.ד שעוועל (ראו בקריאה נוספת להלן).
מנחם כהן מאוניברסיטת בר-אילן כתב מבוא למהדורת מקראות גדולות - הכתר לספר בראשית וכך הוא מתיחס למקורות פירוש רש"י. עובדת היותו הפירוש הנפוץ ביותר גרם לכך ש"כמות גדולה יחסית של כתבי יד שרדו מפירוש זה". נוצר מיגוון רחב של שינויי גירסאות עליהם. קיימת השערה לפיה רש"י ובית מדרשו הספיקו להגיה את הפירוש המקורי. הוא מציין את רשימת כתבי היד אשר הוא הסתמך עליהם.
לפשוטו של רש"י
שמואל פנחס גלברד מפתח תקווה פירסם חמישה ספרים תחת הכותרת "לפשוטו של רש"י". בספרו מובא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש"י. הדרך שבא הוא הולך היא כדלקמן:
- הבאת הפירוש המקורי, אשר מבוסס ברובו על תרגום אונקלוס ו"מדרש רבה" ומיעוטו על התנחומא, תנחומא ישן, התלמוד בבלי, התלמוד ירושלמי, פרקי דרי אליעזר ועוד. רש"י נעזר במקורות אלה ומשתמש רק בקיצורם. עיון במקור מאפשר הבנה מלאה יותר של פירושו.
- כאשר רש"י מפרש נושא מסויים במקומות שונים, לעיתים הוא מרחיב במקום אחד ומקצר במקום שני, השוואה בין המקומות מאפשרת הבנה טובה יותר של הפירוש.
- השוואת פירוש רש"י לפירוש של פרשן אחר, מאוחר יותר, מסייעת להבנת דבריו.
- נעשה שימוש במפרשים לדברי רש"י, כמו רבי אליהו מזרחי, באותם מקרים שנראה שהפירוש קשה לבני דורינו.
- כאשר רש"י מציג "מדרש", הוא מסביר מדוע אין להסתפק ב"פשט".
גלברד נותן עדיפות למהדורה של פירוש רש"י לר' אברהם ברלינר, הוצאת קויפמאגן, תרס"ה, מהדורה תנינא. הוא מציין כי במקום שהגירסה בדפוס הראשון של פירוש רש"י, שהופיע בשנת רל"ה ברג'יו קלבריה, שונה באופן משמעותי הוא ציין זאת.
לדרכו של רש"י
משה אליהו כתב על דרכו של רש"י ופרט את שיטתו כך:
- פירוש רש"י לתורה עיונים בשיטתו .
- בחירה במדרש אחד מרבים .
- עימות פשוטו של מקרא עם מדרשו .
- העברת מדרש ממקומו למקום אחר .
- קיצור המקורות .
- הסבר דרכו של רש"י בשימושו במדרשי חז"ל .
- פשוטו של מקרא .
- האגדה המיישבת דבר המקרא על אופניו .
- דוגמאות ספר שמות פרק א' פס' ח- כב .
- דוגמאות בפירוש רש"י בשימושו במדרשי חז"ל - מספר בראשית ומספר שמות.
הוא מצביע גם על הסיבות העיקריות לפופולאריות של פירוש רש"י הן:
- המזיגה המופלאה של פשט עם דרש, הלכה עם אגדה.
- סגנון צח ובהיר, שאין בו ייתור ולא קיצור.
- הבנתו של רש"י ללבו של הקורא ולדרישותיו מן הפירוש.
מחיקות בפירוש רש"י
בחמישה חומשי תורה שיצאו לאור בשנת 1749 באמסטרדם מופיעות מחיקות בדיו כהה שנעשו בידי אדם, במטרה לא לפגוע במאמיני הדת הנוצרית. להן דוגמאות אחדות מספר בראשית: (במרכאות הקטעים המחוקים)
- המאורות הגדולים וגו' -
שווים נבראו, "ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד":(, אי. ט"ז)
- התנינים - דגים גדולים שבים. "ובדברי אגדה הוא: לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם:" (שם, כ"א).
- ואיש לא ידעה - "שלא כדרכה, לפי שבנות הגויים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר, העיד על זו שנקיה מכל":( כ"ד,י"ג)
- נתן אברהם מתנות - פירשו רבותינו: "שם טומאה מסר להם".(כ"ה,ו')
- ואגידה לכם - "בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים". (מ"א,א')