כפרות

מנהג של נטילת תרנגול (לזכר) או תרנגולת (לנקבה), והקפתם מסביב לראש בערב יום הכיפורים, אגב אמירת: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה, ואני אלך ואכנס לחיים טובים ולשלום".

זמנו

כאמור, נוהגים לעשות זאת בערב יום הכיפורים, אך כל עשרת ימי תשובה הם זמן כפרות. במנהג זה מביעים אנו השתוקקות הלב שה' יסלח לעוונותינו ונשאר נקיים מחטא ועוון. בעת אמירת נוסח הכפרות יחשוב האדם שכל מה שיעשו לעוף ראוי היה שיבוא על עצמו בגלל חטאיו, אלא שהתשובה גורמת שה' יבטל את גזר הדין.

במה עושים כפרות?

יש נוהגים לקיים מנהג זה בבעלי חיים אחרים, כגון דגים; ויש המשתמשים בכסף למטרת כפרות,ואחרי השימוש בו נותנים אותו לצדקה. גם אלה, העורכים כפרות בתרנגול או בתרנגולת, רגילים לתורמם או את תמורתם, לאנשים נצרכים.

התנגדות למנהג

היו גדולים בישראל שהתנגדו בתוקף למנהג זה. לדעת חלק מן הראשונים, יש במנהג כפרות משום "דרכי האמורי". השולחן ערוך כותב: "מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום הכיפורים, לשחוט תרנגול על כל זכר ולומר פסוקים - יש למנוע המנהג". לעומתם היו כאלה שדרשו שלא לשנותו, מפני שראו בו מנהג ותיקין.