רבי דוד פארדו

רבי דוד פארדו (רד"ף) (1792 - 1718) מגדולי חכמי איטליה בתקופת האחרונים, מחבר הספר "חסדי דוד" על התוספתא.

תולדות חייו

נולד בוונציה בשנת תע"ח לאביו רבי יעקב מראגוּסה. למד תורה אצל רבי יעקב בליליוס.

מפאת מצבו הדחוק נדד לאיספאלטרו, שם נתמנה להיות מלמד תינוקות, ולאחר שהכירו בני העיר בגדלותו בתורה, מינו אותו למורה צדק עליהם.

בשנת תקל"ג נתמנה לרב בעיר סראייבו (שאראיי) למשך תשע שנים, כשעל מקומו באיספאלטרו העמיד את תלמידו רבי שבתי ונטורה.

בשנת תקמ"ב עלה לארץ ישראל וקבע את מושבו בירושלים שם נתמנה לעמוד בראש ישיבת "חסד לאברהם".

זכה לקשרי חיתון עם החיד"א: בנו אברהם נשא את בתו של החיד"א.

נפטר ביום י"ב בסיון תקנ"ב, בגיל 73, ונקבר בהר הזיתים.

על תלמידיו נמנה רבי אברהם פינסו, אב"ד שאראיי.

ספריו

• חסדי דוד - פירוש על התוספתא. פירוש זה הינו פירוש התוספתא היחיד המקיף את כל התוספתא.
• ספרי דבי רב - פירוש על הספרי.
• משכיל לדוד - פירוש על פירוש רש"י על התורה.
• שושנים לדוד - על המשנה.
• מכתם לדוד- שו"ת.
• למנצח לדוד - שלושה מאמרים על סוגיות תלמודיות.
• מזמור לדוד - הארות והערות על יורה דעה והשגות על ספר "פרי תואר".
• חוקת הפסח - דינים ותפילות לימי חודש ניסן.

תקופת חייו של רבי דוד פארדו על ציר הזמן