מיקרופדיה תלמודית:אפיקורוס

הגדרה^[1] - המבזה מתוך הפקרות את התורה ולומדיה, במעשים ובדעות

שמו

יש מפרשים שאפיקורוס הוא מלשון הפקר (פירוש רבנו יונה אבות ב יד), וענינו שמפקיר ומבזה את התורה ולומדיה (רבי עובדיה מברטנורא אבות שם; מחזור ויטרי תכו); או שמשים את עצמו כהפקר, ואינו חס על נפשו לחוש שמא תבוא עליו רעה על שמבזה את התורה (רבי עובדיה מברטנורא שם).

ויש אומרים שאפיקורוס נקרא על שם פילוסוף יוני אפיקור שהיה כופר באלהים (מגן אבות לתשב"ץ אבות ב יט; מוסף הערוך ערך אפיקורוס).

מהותו

נחלקו אמוראים מי הוא אפיקורוס:

• יש אומרים שהוא המבזה תלמידי חכמים (סנהדרין צט ב), בין בפניהם ובין שלא בפניהם (רבינו יונה שערי תשובה ג סב), וכל שכן המבזה את התורה עצמה (רבי עובדיה מברטנורא סנהדרין י א).

• יש אומרים שהוא המבזה חברו בפני תלמיד חכם (סנהדרין שם), וכל שכן המבזה תלמיד חכם עצמו (מאירי שם), שהוא גרוע יותר מאפיקורוס (גמרא שם).

• ויש אומרים שאף האומר לשון של גנאי כלפי תלמיד חכם, או שקורא לרבו בשמו הוא אפיקורוס (סנהדרין שם).

ואף הראשונים נחלקו בדבר:

• יש שקראו אפיקורוס רק למי שמבזה תלמידי חכמים (רש"י ראש השנה יז א ד"ה אפיקורוס).

• יש שפסקו שבין המבזה תלמידי חכמים, ובין המבזה חברו בפני תלמיד חכם הוא אפיקורוס (ר"ן עבודה זרה כו ב; בית יוסף יו"ד קנח ב; ש"ך יו"ד קנח סק"ו; רבינו יונה שערי תשובה ג סב).

• ויש שכוללים בכלל אפיקורוס אף את המומר לעברה אחת, והמבזה את המועדות, והמחלל את הקדשים, והמחטיאים את הרבים אפילו לדברים קלים, והפורשים מדרכי הצבור, והעושים עברות ביד רמה להכעיס ובפרהסיא, והמטילים אימה יתרה על הצבור לשם ניצוח ושררה, והכופר בביאת המשיח, והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה ומפרש המצוות בדרך משל, שכל אלו גורמים להרוס התורה וכולם בכלל אפיקורוס (מאירי סנהדרין צ א)^[2].

יש מהראשונים שסובר שאפיקורסים הם רק שלשה אלה:

• האומר שאין נבואה כלל,

• והמכחיש נבואתו של משה רבנו,

• והאומר שאין הבורא יודע מעשי בני האדם (רמב"ם תשובה ג ח).

אלא שלפעמים בא השם אפיקורוס בהשאלה לדברים אחרים (לחם משנה שם ז), וקראו אפיקורוס גם לאלה שאינם אפיקורסים באמת, אלא דינם כדין האפיקורוס מפני שהם גורמים לאפיקורסות (פירוש המשניות לרמב"ם חולין א ב). ואלו הם:

• הכופרים בתורה (רמב"ם שחיטה ד יד; רוצח ד י).

• והכופרים בתורה שבעל פה (פירוש המשניות לרמב"ם חולין שם).

• והעובד עבודה זרה, או העושה עברות להכעיס, אפילו אכל נבלה או לבש שעטנז להכעיס (רמב"ם רוצח ד י).

• והתרים אחר מחשבות לבם בסכלות דברים עד שנמצאו עוברים על גופי תורה להכעיס בשאט נפש ביד רמה ואומרים שאין בזה עון (רמב"ם עבודה זרה ב ה).

דיניו

אפיקורס דינו שונה משאר ישראל בכמה דברים:

• האפיקורוס פסול לעדות (רמב"ם עדות יא י; טוש"ע חושן משפט לד כב), ולא הוצרכו חכמים למנותו בכלל פסולי עדות, שלא מנו אלא רשעי ישראל, אבל אלו פחותים הם מהגויים (רמב"ם שם).

• אסור להחזיר לו אבדה (רמב"ם גזלה ואבדה יא ב; טוש"ע חו"מ רסו ב).

• שחיטתו נבלה כשחיטת גוי (רמב"ם שחיטה ד יד). ומכל מקום המבזה תלמידי חכמים וכדומה שחשבוהו בכלל אפיקורוס אינו בכלל זה, משום שנראה איסור זה קל בעיניו ומורה בו היתר, ואינו חשוד לעבור על שאר איסורים (שו"ת מהרי"ל קצד; שמלה חדשה ב יז).

• אסור לספר עמו ולהשיב עליו תשובה כלל, שנאמר (משלי ה ח): וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ (רמב"ם עבודה זרה ב ה).

• אין מקבלים אפיקורוס בתשובה לעולם (רמב"ם שם), ואפילו אם אנו רואים שחזר להתנהג ביושר ובחסידות, אולי הוא מפני היראה, או לגנוב דעת הבריות (תשובות הרמב"ם רסד). אלא שאם שב באמת בכל לבבו בינו ובין בוראו, יש לו חלק לעולם הבא, והוא דבר הנוגע בינו לבין בוראו (שם).

• אפיקורוס שמת אין קרוביו מתאבלים עליו (רמב"ם אבל א י).

• אפיקורוס אין לו חלק לעולם הבא (משנה סנהדרין צ א; רמב"ם תשובה ג ו).

• אפיקורוס שאינו מאמין בדברי חז"ל שכתב ספרי תורה תפילין ומזוזות יגנזו (ביאור הלכה לט ד ד"ה שכתבם).

• אפיקורסים הם מאלה שמורידים אותם לבור ולא מעלים אותם מהבור (רמב"ם עדות יא י).

יש שכתב שבזמן הזה שאין רואים נסים גלוים, ואין במעשי עונשים כאלה משום גדר הפרצה, אין דין מורידים ולא מעלים נוהג, ואדרבה עלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה כמה שידנו מגעת (חזון איש יורה דעה יג ס"ק טז).

ויש מי שכתב שבדורות האחרונים אינה מצויה בדרך כלל אותה אפיקורסות, שעל הנתפסים לה אמרו שאין מקבלים אותם בתשובה ויש לרחקם תכלית הריחוק (הראי"ה קוק אגרות הראי"ה א קיג,קלח, ב תקנה)^[3].

מה שנאמר במשנה (אבות ב יד): ודע מה שתשיב לאפיקורוס^[4], הכוונה דוקא לאפיקורוס גוי (סנהדרין לח ב), והיינו שילמד דברים שישיב בהם על האפיקורוסים מן האומות, ויתווכח עמהם ויענה להם אם יקשו לך (פירוש המשניות לרמב"ם אבות שם), אבל אפיקורוס ישראל כל שכן שפקר (סנהדרין שם), רצונו לומר שהוא יוסיף זלזול ולגלוג, ולפיכך אין ראוי לדון עמו כלל, לפי שהוא לא יתוקן, ואין לו רפואה כלל (פירוש המשניות שם); ויש מי שכתב שאפיקורוס שבכאן הוא כופר בתורה שבעל פה, והוא הדין למורים שלא כהלכה (פירוש רבינו יונה שם).

הערות שוליים