רבי מנחם די לונזאנו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:22, 9 ביולי 2014 מאת אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה|~~~~}} '''רבי מנחם די לונזאנו''' ('''מהר"ם די לונזאנו''') היה רב, חוקר ומקובל חשוב בראשית ת...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 13:22, 9 ביולי 2014 (IDT)


רבי מנחם די לונזאנו (מהר"ם די לונזאנו) היה רב, חוקר ומקובל חשוב בראשית תקופת האחרונים.

תולדות חייו

על חייו ידוע לנו מעט. שנת לידתו אינה ידועה, ואף מקום לידתו לא ברור. ההשערות הן כי נולד באיטליה או בטורקיה. בילדותו עלה עם הוריו לארץ ישראל, והתיישב בירושלים. רכש השכלה בשפות, והיה בקיא ביוונית, איטלקית, ערבית ועוד. במשך חייו נדד בארצות טורקיה ואיטליה, שם ראה והשיג כתבי יד רבים ונדירים, ביניהם של מדרשים שטרם ראו אור, והוא השתדל בהדפסתם. היה בעל גוף חלש וחולני, ובאחרית ימיו התעוור באחת מעיניו.

מהר"ם די לונזאנו נודע בחתירתו לאמת, גם כאשר בכך חלק בתקיפות על קדמונים. ידועה אמרתו: "אף על פי שאני חייב בכבוד מי שחלקתי עליהם, מכל מקום אני והם חייבים בכבוד האמת". הוא היה בעל דעות עצמאיות, והרבה לחלוק אף על קדמונים ממנו. הוא לא ירא מלפרסם את דעותיו ברבים, ולעיתים עובדה זו אילצה אותו לעזוב את מקום מגוריו.

נפטר בירושלים בשנת שע"א, ונקבר בהר הזיתים.

ספריו

ספריו סודרו (על ידו) בקובץ "שתי ידות", שהיה אמור לכלול עשרה חיבורים, כנגד עשר האצבעות. הקובץ מחולק לשתי ידיים:

  • יד עני:
    • אור תורה- על נוסח המסורה. את נוסחי המסורה הגיה על פי כתבי יד עתיקים ונדירים שמצא בנדודיו. רבי יונה לאנדסופר כתב קיצור לספר זה בספר "פני יונה".
    • ספר המעריך- מעין השלמה לספר הערוך. מבאר מילים שונות בתלמוד הירושלמי, במדרש רבה ובספר הזוהר. בספר זה השתמש הרבה בידיעותיו בשפות זרות. פעמים רבות העדיפו חכמי ישראל את פירושיו על פני פירושים של מפרשים נודעים אחרים (כדוגמת קרבן העדה), משום שהם פרשו על דרך הסברה והוא פרש על פי ידיעה ודאית בשפות נכריות (שם הגדולים מערכת ספרים אות "מ" סימן קפא).
    • עבודת מקדש- תיאור עבודת המקדש בישירם.
    • דרך חיים- שירם בעניינים הלכתיים.
    • טובת תוכחת- שירים בענייני מוסר (נותר בכתב יד).
  • מהחלק השני הודפסה רק "אצבע" אחת: מדרש אגדת בראשית שהדפיס לראשונה מכתב יד. מחוסר אמצעים לא הדפסי ספרים נוספי שרצה, בהם מדרש משנת רבי אליעזר ועוד.
  • עבודת עבודה-