מיקרופדיה תלמודית:אשתני גופא

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־09:44, 24 ביולי 2014 מאת Micropedia bot (שיחה | תרומות) (הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - שינוי הגוף בין מעשה לתוצאתו, כשבמצב החדש יש דין אחר לאותו המעשה

בעונש מיתה

השתנה הגוף או השתנה הדין

נחלקו אמוראים כשנשתנה גופו או דינו של האדם בין החטא להעמדתו בדין, אם משתנה עונשו, במקרה שאילו היה עושה עכשיו את החטא היה עונשו אחר. ושלש דעות בדבר:

  • לדעת רבי יוחנן לעולם אין משתנה עונשו, וכל שכן כשלא השתנה הגוף אלא הדין (כתובות מד ב, מה א).
  • לדעת רבא, יש סוברים שבין כשהשתנה הגוף ובין כשהשתנה הדין, השתנה גם העונש (כתובות מה א, ורש"י מד"ה דחידוש והלאה, ותוספות ד"ה אמר, בפירוש הראשון); ויש סוברים שרק כשהשתנה הגוף משתנה העונש (רבינו שמואל בתוספות שם).
  • לדעת רב נחמן בר יצחק, הדבר תלוי במחלוקת התנאים שנחלקו לענין קרבן (ראה להלן), שלדעת חכמים שינוי הדין או הגוף אינו משנה את העונש, ולדעת רבי שמעון ששינוי הדין משנה את הקרבן, כל שכן ששינוי הגוף משנה את העונש (כתובות שם).

הלכה כרבי יוחנן (רמב"ם נערה בתולה ג ז).

נערה מאורסה - שינוי הגוף

נערה המאורסה שזינתה, שדינה בסקילה (ראה ערך נערה המאורסה), וקודם שעמדה בדין בגרה (ראה ערך בוגרת), שאילו היתה מזנה עכשיו היה דינה בחנק (ראה ערך אשת איש, וערך נערה המאורסה):

  • לדעת רבי יוחנן, וכן לחכמים לדעת רב נחמן בר יצחק (כמבואר לעיל), דינה נשאר בסקילה, שנאמר: וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָה (דברים כב כא), ולא: והוציאוה, לדרוש: הנערה שהיתה נערה, אף על פי שאינה עכשיו (כתובות מה ב, ורש"י ד"ה הנערה), ומכאן למדים לכל מקום שנשתנה הגוף שהעונש לא נשתנה (תוספות שם ד"ה הנערה).
  • לדעת רבא, וכן לרבי שמעון לדעת רב נחמן בר יצחק (כמבואר לעיל), השתנה דינה לחנק כדינה עכשיו (כתובות מה א).

העידו שזינתה בבית אביה - שינוי הדין

באו לה עדים בבית חמיה שזינתה בעודה בבית אביה, שאילו זינתה עכשיו הרי היא אשת איש נשואה שדינה בחנק, כמה דעות בדבר:

  • לרבי יוחנן וכן לחכמים לדעת רב נחמן בר יצחק (כמבואר לעיל), ששינוי הגוף אינו משפיע על הדין, כל שכן כאן שלא נשתנה גופה אלא דינה בלבד, לכך דינה נשאר בסקילה (ברייתא כתובות מה א, לתירוצו של רב נחמן בר יצחק שם, ורבי יוחנן שם ב).
  • לדעת רבא, וכן לרבי שמעון לדעת רב נחמן בר יצחק (כמבואר לעיל), השתנה דינה לחנק, כדינה עכשיו (כתובות מה א).

יש מפרשים שגם כאשר העדים באו מעצמם בלא שהבעל הוציא עליה שם רע, זה דין מוציא שם רע שהכל מודים בו (ראה להלן) שדינה בסקילה (שיטה מקובצת כתובות שם, בשם הריטב"א והרא"ה ושכן דעת רש"י).

ויש מפרשים שרבא בנשתנה גופה בלבד סבר שנשתנה העונש, ולכן כאן דינה בסקילה (רבינו שמואל בתוספות כתובות שם ד"ה אמר).

מוציא שם רע

במוציא שם רע (ראה ערכו) כשנתברר שאמת היה הדבר, הכל מודים שאין משתנה ענשה לא בשינוי הגוף ולא בשינוי הדין, שבמוציא שם רע חידשה התורה שדינה שונה - שהיא בסקילה אף שנכנסה לחופה, ואם זינתה עכשיו דינה בחנק, ולכן אף בנשתנה גופה - נערה המאורסה שזינתה ומשבגרה הוציא בעלה עליה שם רע ונתברר שאמת הדבר, דינה בסקילה (כתובות מה א, לדעת רש"י והפירוש ראשון בתוספות שהובאו לעיל. וראה ערך מוציא שם רע).

השתנה סדר הדין

השתנה סדר הדין בין מעשה החטא להעמדה בדין, כגון שבשעת החטא היה גוי שדינו בעד אחד ובדיין אחד ובלא התראה (ראה ערך בן נח), ובשעת העמדה בדין התגייר, שדינו בעדים ובבית דין של עשרים ושלשה ובהתראה כישראל:

  • אם השתנתה מיתתו מקלה לחמורה, כגון שבירך את השם (ראה ערך מגדף), שדינו בסייף, ואחר כך התגייר, שדינו בסקילה, לדברי הכל פטור לגמרי, שהרי בסקילה לא התחייב בשעת החטא, ובסייף גם כן אין לדונו, שהרי השתנה.
  • ואם השתנתה מחמורה לקלה, כגון שבא על אשת איש מישראל, שדינו בסייף, ואחר כך התגייר שדינו עכשיו בחנק, הקלה מסייף (ראה ערך ארבע מיתות בית דין), נידון בחנק, שהמיתה הקלה כלולה בחמורה, וכשהיה בן נח היה בכלל חיוב חנק ויותר מזה (סנהדרין עא ב ורש"י; רמב"ם מלכים י ד).

ואפילו לרבי יוחנן שנשתנה גופו לא נשתנתה מיתתו (ראה לעיל), כשהשתנה סדר הדין - מודה (סנהדרין שם, ותוספות ד"ה קלה. וראה לחם משנה מלכים שם).

לא השתנתה מיתתו, כגון שבהיותו גוי הרג ישראל ואחר כך התגייר, שדין רוצח בסייף בין שהוא גוי בין שהוא ישראל (ראה ערך רוצח), אף עכשיו דינו בסייף (סנהדרין שם; רמב"ם שם).

השתנה דינו לפטור

השתנתה מיתתו לפטור, שאילו היה עושה את החטא עכשיו היה פטור לגמרי, פטור, בין שהשתנה הגוף כגון בן סורר ומורה שהקיף זקן התחתון (סנהדרין עא ב; רמב"ם ממרים ז ט. וראה ערך בן סורר ומורה), ובין כשהשתנה סדר הדין, כגון בן נח שהרג גוי, או שבא על אשת גוי, ואחר כך נתגייר, שעכשיו אין דינו במיתה (סנהדרין שם; רמב"ם מלכים י ד. וראה ערך בן נח).

בחיוב קרבן

נשיא וכהן גדול שנתחייבו בחטאת קודם שמונו

נשיא וכהן גדול שחטאו קודם שנתמנו, והתחייבו בחטאת של הדיוט שהוא כשבה או שעירה, ואילו היו חוטאים עכשיו, דין הנשיא בשעיר (ראה ערך שעיר נשיא), והכהן הגדול בפר (ראה ערך פר כהן משיח), נחלקו תנאים:

  • חכמים סוברים שדינם כהדיוטות.
  • רבי שמעון סובר שאם לא נודע להם עד אחר שנתמנו פטורים לגמרי (משנה הוריות י א).

בביאור מחלוקתם, נחלקו בגמרא:

  • לרב נחמן בר יצחק נחלקו אם שינוי הדין בין המעשה לידיעת החטא משנה את הקרבן, בדומה לשינוי הגוף או הדין בין החטא להעמדה בדין לגבי עונש מיתה (ראה לעיל. כתובות מה א, ותוספות ד"ה תנאי); ויש ראשונים שמפרשים שהמינוי נחשב שינוי הגוף (רשב"א שם ד"ה אלא)[2].
  • בגמרא חלקו עליו, שאף רבי שמעון מודה שאין שינוי הגוף משנה את העונש, שעונש מיתה תלוי בשעת החטא, ורק בקרבן פטר, שחיובו תלוי אף בידיעה (ראה ערך ידיעות מחלקות), וכשנודע לו דינו בקרבן אחר (כתובות שם ב).

בנשואי כהן גדול

כהן גדול שאירס ובגרה קודם שכנסה

כהן גדול שאירס קטנה, ובגרה תחתיו בימי האירוסין - אסור לכנסה, אף על פי שאם אירס אלמנה קודם שהתמנה, מותר לו לכנוס אותה [ראה ערך אלמנה לכהן גדול] (יבמות נח ב - נט א; רמב"ם איסורי ביאה יז יז), לפי שאלמנה לא השתנה גופה אחר שהתמנה להיות כהן גדול, ולא התחדש בה דבר האוסרה עליו, אבל כשבגרה תחתיו השתנה גופה בשינוי האוסר אותה לכהן גדול (יבמות שם. וראה משנה למלך שם).

אירס בוגרת קודם שהתמנה

אירס בוגרת קודם שהתמנה, או שאירס קטנה ובגרה קודם שהתמנה, מותר לכנסה, שהרי בין המינוי לנשואין לא השתנה גופה (תוספות יבמות שם ד"ה הא. וראה משנה למלך שם).

הערות שוליים

  1. ב', עמ' שא-שג.
  2. ורבי שמעון פטר לגמרי, מפני שאם יביא קרבן אחר ממה שנתחייב, נמצא מביא חולין בעזרה (ראה ערכו), אבל מיתה אפשר לענוש במיתה אחרת כשם שמי שחייב מיתה חמורה נידון במיתה קלה כשאי אפשר לקיים בו את החמורה (שיטה מקובצת שם ד"ה ועל פי, וראה תוספות שם ב ד"ה אימור).