מיקרופדיה תלמודית:גזל הרבים

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:42, 15 במרץ 2015 מאת Micropedia bot (שיחה | תרומות) (הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

גזל הרבים

הגדרה[1] - גזלה מאנשים רבים, שאין ידוע מי הם.

חומרתו

חמור גזל הרבים מגזל היחיד, שהגוזל את היחיד יכול לפייסו ולהחזיר לו גזלתו, והגוזל את הרבים אינו יכול לפייסם ולהחזיר להם גזלתם (תוספתא בבא קמא (ליברמן) י יד), שהרי אינו יודע למי להחזיר (ראה רש"י בבא קמא צד ב ד"ה תשובתן).

ולפיכך אמרו חכמים: הגבאים והמוכסים, שנוטלים מכס המלך יותר מהקצבה וגוזלים את הרבים (ראה ערך גבאי; מוכס), וכן הרועים שגזלנים הם, שרועים בשדות אחרים (בבא קמא צד ב, ורש"י ד"ה הרועים. וראה ערך גזלן) - תשובתם קשה (תוספתא בבא מציעא (ליברמן) ח כו; בבא קמא שם; טוש"ע חושן משפט שסו ב), מפני שגזלו את הרבים, ואינם יודעים למי להחזיר (רש"י שם ד"ה תשובתם; טוש"ע שם).

וכן אמרו: קשה עונשן של מידות, דהיינו חנווני שעושה עוול במידות, ומוכר במידה שאינה ישרה, יותר מעונשן של עריות, לפי שעריות אפשר לתקנם בתשובה, ומידות אי אפשר לתקנם בתשובה (יבמות כא א, ורש"י ד"ה עריות; בבא בתרא פח ב, ורשב"ם ד"ה אפשר; שו"ע חו"מ רלא יט), שאינו יודע למי יחזיר (רש"י ורשב"ם שם) וכמה יחזיר (מאירי יבמות שם).

תקנתו

ומכל מקום עשו להם חכמים תקנה, שלמי שהם מכירים שגזלו ממנו יחזיר להם, והשאר יעשו מהם צרכי רבים (תוספתא בבא קמא י יד, ובבא מציעא ח כו; בבא קמא צד ב; טוש"ע חו"מ שסו ב), כגון שיחפרו בהם בורות שיחין ומערות (בבא קמא שם: טוש"ע שם) להכניס בהם מים לשתות, שהוא דבר הצריך לכל, ויהנו מהם גם הנגזלים (רש"י בבא קמא צד ב ד"ה בורות).

ולפי שאין זו תשובה גמורה, מאחר שאינו משיב לבעלים, אלא שביררו לו את המוטב, אמרו על הגוזלים את הרבים שתשובתם קשה (ראה לעיל. רש"י יבמות כא א ד"ה עריות; רשב"ם בבא בתרא פח ב ד"ה אפשר).

דבר מועט

חנוני שנשאר לו בכליו מותר ביין ובשמן מחמת העלאת הרתיחות שבשעת מילוי המידות, או שנשאר לו מעט יין ושמן המודבקים בשולי המידות ובדפנותיהן, והוא לא נתכוין לגזול את הלקוחות, וגם הם אינם מקפידים על כך, שמחמת טירדתם ומרוצתם אינם רוצים לשהות, והם מוחלים לחנווני - אם הוא מחמיר על עצמו שלא ליהנות משל אחרים, לא יקדישם לשמים, אלא יעשה מהם צרכי רבים, כגון בורות שיחין ומערות, שהרי משל רבים באו, ויהנו גם הבעלים מהם (ביצה כט א, ורש"י ד"ה אמרו. וראה ערך מדות).

הערות שוליים

  1. ה טור תקט – תקי.