מאור ושמש
|
|
מאור ושמש הוא ספר חסידות עמוק ויסודי שכתב רבי קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין מקראקא, המחולק לפרשיות התורה. נחשב לספר יסוד בתורת החסידות.
תורות רבות בספר מבוססות על תורת רבותיו, רבי אלימלך מליז'נסק והחוזה מלובלין, חלקן תורות שלא הודפסו בספרים אחרים, אך ייחודו של הספר במקוריותו ובעצמאותו. הספר הפך לספר מרכזי בספרות החסידות, עד שהיו שכינוהו "שולחן ערוך של החסידות".
כתיבת הספר החלה באחרית ימיו על ידי בנו ר' אהרן בפיקוחו של אביו, אך הספר יצא לאור לאחר פטירתו בשנת תר"ב. בנו התייעץ עם רבי אריה לייב ליפשיץ מווישניצא, בעל "אריה דבי עליאי" אודות שם לספר, והוא שהציע את השם "מאור ושמש" על שם הפסוק "לך יום אף לך לילה, אתה הכינות מאור ושמש" (תהילים עד טז).
הפירוש הודפס במספר מהדורות של חומשים בסמוך לפסוקים, עובדה שהגדילה את תפוצתו אף מחוץ לעולם החסידות.
תוכן הספר
בספר מובא פעמים רבות שעסק התורה והתפילה צריך לעמוד במרכז עולמו של האדם. את רוב דבריו הוא מקשר לשני ערכים אלו, שראה בהם יסוד לנשמת היהודי. כמו כן הוא מדבר רבות על החשיבות שבהתקשרות רוחנית של אדם לחברו, ועל אחת כמה וכמה לצדיק. על מעלת הצדיק ותפקידיו הוא מדבר רבות וממנו נלמד רבות על תורת ה"צדיק" בחסידות.
הספר עוסק גם במונחים קבליים רבים, בגימטריות ובצירופי שמות קדושים.