רבי יחיא בשירי
|
|
הרב יחיא בן אברהם בשירי היה מגדולי רבני תימן במאה השבע עשרה. פוסק, מקובל ולבלר אומן.
הוא נולד במחצית השנייה של המאה השש עשרה וחי בישוב רחבה הסמוך לצנעא מצד צפון. השפעתו על כלל יהודי תימן הייתה גדולה והדבר התבטא בעיקר בתחום ההלכה. הוא תיקן להוסיף נוסח מיוחד בכתובה, ותקנתו התקיימה בתימן עד הדור האחרון. פרסומו הגדול בא לו בעיקר בשל היותו סופר סת"ם ומעתיק אומן של חומשים (תאג ביחיד, תיגאן ברבים), סידורים (תכלאל), משניות, ספרי הרמב"ם ועוד. כמעט בכל ספר שכתב הוסיף הערות וביאורים. הוא מכנה את עצמו בכינוי ספרותי "אבנר בן נר השרוני". כל ספריו מצויינים בדיוקם ובדקדוקם. מהרי"ץ מרבה להביאו בחיבוריו, בעיקר בחיבור "חלק הדקדוק" שנקרא על שם חיבורו של הרב בשירי על מסורת המקרא. מהרי"ץ מכנה אותו "הרב הגדול ספרא רבא דאוריתא מהרר"י בשירי" (שו"ת "פעולת צדיק" חלק א' סימן ק'). שמו נישא בהערצה כאיש קדוש מחולל נסים,והוא מקור בר סמכא בענייני הלכה,נוסח, מסורה וניקוד.
הרב יחיא בשירי נפטר בערב שבת בעירו רחבה ערב שבת כ"ב אב 1661. כך נכתב בהערת גליון בכתב מאוחר: "אתגניז ספרא רבא, אבנר בר נר השרוני, יום ששי ב"ך באב י"ל (=יהפך לששון) שנת קע"ב, וסימניך ותצפנהו ש"י, להנחיל אוהבי י"ש".
חיבוריו
הרב יחיא בשירי חיבר מספר ספרים: א. ספר "חבצלת השרון" - ביאור צורת האותיות על פי תורת הסוד. מסורות למקרא ודרשות קבליות. הספר מחולק ל"נתיבות", וכל נתיב מתמקד באחת האותיות. את הספר חיבר בהיותו בן תשע עשרה שנה.
ב. ספר "אבן השרון" - פירוש על אגדות התלמוד לסדרים מועד ונשים.
ג. "בשירי" - טעמים ופרפראות חכמה.
ד. הגהות וביאורים ל"מדרש הגדול" לרבי דוד בן עמרם עדני.
ה. פירוש לסידור התפילה - חלק ממנו יצא לאור, והוא פירושו להגדה של פסח, על ידי הרב יוסף קאפח ובתרגומו.
ו. "עין משפט" - מראי מקום להלכות הרמב"ם.
ז. "חלק הדקדוק" - קונטריס העוסק במסורת המקרא.
ח. הגהות לפירוש "המזרחי" לר' יוחנן מזרחי למסכת חולין.