הרב אברהם אלנדאף
|
|
[קובץ:אברהם אלנדאף.jpeg|ממוזער]] מארי אברהם אלנדאף (ה'תרכ"ו - י"ב באדר א' ה'ת"ש; 1866 – 21 בפברואר 1940) היה תלמיד חכם, ממנהיגי קהילת יהודי תימן בארץ ישראל, ראש ישיבה, דיין, שד"ר והראשון מבין יוצאי תימן שחקר את ספרות יהודי תימן.
ביוגרפיה
נולד בקרית אלקאבל שבתימן לרב חיים אלנדאף וגדל בצנעא. אחיו היה ר' סעדיה אלנדאף, מחבר הספר "עץ החיים". מצד אמו היה נכדו של מארי יחיא בדיחי. בשנת 1891 עלה הרב אלנדאף לארץ ישראל יחד עם חברו הרב שלום אלשיך הלוי.
בהגיעו לירושלים התגורר בעיר העתיקה והיה ממקימי כפר השילוח בסמוך לעיר דוד. שימש מנהיג קהילת התימנים בירושלים ועמד בראשה במשך 35 שנים. הקים בית עלמין בהר הזיתים ואת ועד קהילת התימנים. ייסד תלמודי תורה, ישיבות, בתי כנסיות, בתי מדרשות ועמד בראש ישיבת תורת משה. נלחם במיסיון שניסה להשפיע על בני קהילתו. יחד עם מארי יחיא יצחק הלוי ואחרים התנגד לתנועת הדרדעים. שימש כאב"ד בבית הדין של הקהילה שאותו הקים והעמיד בראשו את הרב שלום אלשיך הלוי.
בשנת תרס"ג (1903) השתתף באסיפת ציוני ציון שכונתה "הכנסייה הארצישראלית" בזכרון יעקב[1].
בשנת תרס"ד (1904) הקים הרב אברהם אלנדאף את חברת "שיבת ציון", במטרה לרכוש קרקעות לצורך התיישבות חקלאית כפתרון לבעיות הדיור והפרנסה של עולי תימן. ניסיון זה לא הניב פירות בסופו של דבר.
בתמיכת רוב אנשי הקהילה, ובהתנגדות חוג מצומצם יחסית בראשות הרב יחיא צארום, פעל הרב אלנדאף להשגת "פרמאן", רישיון מממשלת טורקיה, על כך שיהודי תימן נחשבים לקהילה נפרדת. אנשי הכוללים הספרדיים התנגדו לכך בתוקף ובמשך תקופה ארוכה נאלץ להסתתר מהם. הוא יצא בחשאי לאיסטנבול ופגש שם את הרב הראשי של הקהילות היהודיות באימפריה, הרב משה הלוי ישראל. הפרמאן הגיע בסופו של דבר כעבור חצי שנה, בערב ראש השנה בניסן תרס"ח. בעקבותיו הוקמו מערכות חדשות, ללא תלות בכולל הספרדים.
כתב את קורות חייו, ואת קורות יהודי תימן, בספר "זכור לאברהם". כתב קונטרס בשם "מבשר טוב" בשבחה של ארץ ישראל בו הוא מלהיב את יהודי תימן לעלות לארץ ישראל בהמוניהם וליישב אותה. טרח להביא לדפוס ראשון ספרי קודש של יהדות תימן, עריכת "תאג'" הראשון שיצא בדפוס של יהדות תימן (כתר תורה) וסידור התפילה נוסח יהודי תימן בלדי אשר מיוסד על פי כתב יד של מהרי"ץ אשר היה תחת ידו. הוציא לאור חיבורים של חכמי תימן.
הרב אלנדאף עבר לגור בשכונת הבוכרים ובשנותיו האחרונות בשכונת כרם התימנים שבתל אביב, יחד עם רעייתו, ידידה, שלושת בניו ובתו. כחודש לפני פטירתו ביקש מבניו להעבירו בחזרה לירושלים. נפטר בי"ב באדר א' הת"ש, בגיל 74 ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
ספרים שחיבר
- פתחון טוב - על התורה
- ענף חיים - ביאורים ותיקונים על הסידור
- השגות מאי"ש - כנראה השגות על ספר שושנת "המלך"{{{1}}}
- שרידי תימן: תולדות הרב שלום שבזי, הרב שלום שרעבי, אוצר ספרי תימן ועוד, ירושלים תרפ"ח
- מבשר טוב – בשבח העלייה לארץ ויישובה, ירושלים תרע"א
- ספר זכור לאברהם – זכרונות ותולדות יהודי תימן
- פרסם מאמרי הלכה בכתב העת התורני "תורה מציון"
- ערך והביא לדפוס את ספרו של אחיו, עץ החיים על חמישה חומשי תורה
ספרי חכמי תימן שהוציא
- תאג - עם "חלק הדקדוק" למהרי"ץ
- תכלאל (סידור תפילה) - עם פירוש "עץ חיים" למהרי"ץ, בתוספת חיבורו "ענף חיים"
- שערי טהרה - למהרי"ץ
קישורים חיצוניים
- תבנית:תדהר
- ביוגרפיה - אברהם אלנדאף
- יהודה רצבי - סיפור ממקור ראשון
- מכתב ועד כולל התימנים, 1909 - אתר ארכיון הציוני
- הרב אברהם אלנדאף - אתר תימני נט
- מחברת שרידי תימן
- יוסף טובי, התיישבות עולי תימן בירושלים
- אברהם ב״ר חיים אלנדאף
- עלון מידע
הערות שוליים
הערות שוליים
- ↑ הכנסייה הארצישראלית - אתר מט"ח