רבי דוד טעביל ממינסק

רבי דוד טעביל רובין ממינסק היה רבה של מינסק ומגדולי דורו בליטא, מחבר ספר נחלת דוד על התלמוד.

תולדות חייו

נולד בשנת תקנ"ד בטורעץ שע"י מיר (מחוז נובהרדוק) שבליטא, לאביו ר' משה רובין (ראבין). בשנת תקס"ט, בהיותו כבן 15, החל ללמוד בישיבת וולוז'ין התעירה, והפך לתלמידו המובהק של רבי חיים מוולוז'ין. השפעתו של ר' חיים על ר' דוד היתה גדולה מאד. באחת מתשובותיו התבטא: "שמעתי מאדמו"ר הגאון החסיד אור עולם מוהרר"ח מוולוז'ין... והדברים האלה המה לטוטפות בין עיני, כי ממקור מים חיים יצאו" (שו"ת נחלת דוד כו), וכשפנטר ר' חיים, קונן עליו מרות: "ועליו נקונן מרה: רוח אפינו משיח ה' אשר אמרנו בתלו נחיה בגוים, כי הוא היה לנו לאב ופטרון ליעצנו כדת מה לעשות..." (בית דוד, אלון בכות כג). לא יוע בדיוק באיזו שנה עזב את הישיבה בוולוז'ין, אולם ידוע כי עוד לפני שנת תקע"ז שהה למשך כשנה וחצי בעיר הלוסק, ולפני כן עוד שהה לתקופת מה בעיר מאלץ. בשנת תקע"ז התמנה לכהן כרב בעיר סטופץ, ושם נשא לאשה את אחת מבנות המקום. שמו החל להתפרסם בעולם היהודי כאחד מגדולי הדור, ושאלות בות הופנו אליו, ואף בשאלות חמורות של גיטין ועגונות, וכן שאלות כבדות משקל בהנהגת ציבור ובהנהגת ישיבת וולוז'ין. בסטופץ גם ניהל ישיבה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים. למשך 32 שנה ישב על כסא הרבנות בסטופץ, תוך שהוא חי חיי דחקות בשל המשכורת הזעומה שקבל. בשנת תר"ט, התמנה לכהן בעיר הגדולה מינסק, אולם בשל תקנה של הקהילה הוגדר כ"מרא דאתרא" ולא כרב^[1].שתים עשרה שנה כיהן כמרא דאתרא במינסק, עד לפטירתו.הוא שימש, לצד רבי יוסף מסלוצק, כמנהלה של ישיבת וולוז'ין, ומתוקף כך הכריעו השניים במחלוקת שהתפרצה בישיבה בשנת תרי"ד^[2], וכן בשנת תרי"ז שימש כמפשר במחלוקת בין הנצי"ב לבין משנהו רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, יחד עם רבי זלמן זאב מוילנא, רבי יצחק אלחנן ספקטור ור' יוסף פיימר.

נפטר בשבת, י"ז באדר תרכ"א (בגיל 67), ונקבר במינסק. בתקופת השלטון הקומוניסטי ברויסה הלבנה, סללו השלטונות כביש על בית הקברות היהודי במינסק, והקהילה היהודית העבירה את הקברים, בהם קברו של ר' דוד, למקום אחר לא ידוע.

משפחתו

מזיווגו הראשון נולדו לו שתי בנות. בתו הראשונה נישאה לר' משה יהודה לייב צבי הינדין, ששימש כמורה צדק במינסק (מחבר ספרי "מילי דנזיקין" ו"מילי דברכות"). ר' דוד כותב אודותיו: "הרב הגדול גמיר וסביר... אשר עמו המתקתי סוד ללון בעומקה של הלכה ברוב התשובות הנדפסים" (הקדמה לספר בית דוד). בתו השניה נישאה לר' משה יוסף אלטשולר, מתלמידי ישיבת וולוז'ין, שכבר בצעירותו העביר שיעורים במינסק, אך נפטר בגיל 30. לאחר פטירתו נישאה לר' חיים שאול הורוביץ, ששימש כרב בדוברובנא, ולימים עסקן ציבורי בירושלים ומייסד ישיבת מאה שערים (מחבר ספרי "יד שאול", "מקור חיים", "מצפה שאול", ו"פרי עץ חיים"). הדפיס חלק מספרי חותנו.

בזיווג שני נשא את בתו של ר' יהושע אלטשולר, אב"ד טשאווס, ממנה נולד לו לעת זקנותו בנו, ר' יצחק רבין, שהיה כבן שנתיים בפטירתו (וגדל בבית אחותו וגיסו ר' מיל"צ הינדין), ולימים נעשה מו"צ במינסק.

מתלמידיו

• ר' יהודה יודל הלוי אפשטיין - מגיד מישרים בסלונים, מחבר ספרי "מנחת יהודה" ו"קנמן בשם".
• קרוב משפחתו^[3] ר' יהושוע העליר מקוידינוב- אב"ד פלאנגאן וטלז ומו"צ בווילנא, מחבר ספרי "דברי יהושע" "חוסן יהושע" ו"אהלי יהושע".
• קרוב משפחתו ר' אברהם שמואל רבינוביץ' (אחי ר' יהושע העליר) מאיישישוק- רב בסקודל, איישישוק וראסיין, מחבר ספרי "עמודי אש".

ספריו

• בית דוד- שו"ת ודרשות. הספר היחיד שהודפס על ידו.
• נחלת דוד- פירוש על הש"ס, יצא לאור על ידי חתנו הרב הורוביץ בשנת תרכ"ב.
• דרשות נחלת דוד- דרשות. יצא לאור על ידי חתנו הרב הורוביץ בשנת תרמ"ב.
• דברי דוד- על מסכת ברכות, פסחים ומועד קטן- יצא לאור על ידי בנו ר' יצחק בשנת תרמ"ו.

הערות שוליים