פרשני:בבלי:פסחים נח א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
חברותא
פרק זה, וכן הפרקים הבאים עד סוף פרק תשיעי, עוסקים בדיני קרבן פסח.
מצות עשה להקריב קרבן פסח ביום ארבעה עשר בניסן אחר חצות, שנאמר (שמות יב ו) "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים". וזמנו - אחרי תמיד של בין הערביים.
מקריבים את הפסח מן הכבשים או מן העזים, זכר בן שנה. שנאמר (שם ה) "שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם. מן הכבשים ומן העזים תקחו".
וצריך להתמנות עליו לפני שחיטתו. שנאמר (שם ד) "איש לפי אכלו תכוסו על השה" (ותרגם אונקלוס "תתמנון על אימרא"). ומי שלא התמנה עליו מחיים אינו יוצא בו ידי חובתו, וגם אסור לו לאכול מבשרו.
מצות עשה לאכול את בשר הפסח בליל חמשה עשר בניסן שנאמר (שם ח) "ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש"
וסדר הקרבתו, בקיצור:
א. שוחטים אותו, והשוחט יכול להיות בין כהן ובין זר.
וכהן מקבל את דמו. ומוליך כהן את הדם למזבח. ונותן ממנו מתנה אחת כנגד היסוד.
ב. מפשיטים את עורו, ומוציאים ממנו את אימוריו, ומקטירים אותם על המזבח.
ג. אחר כך צולים את בשרו, ובלילה אוכלים מהבשר הצלוי לפחות כזית.
דינים אלו ושאר הדינים המתלוים יתבארו בהרחבה בפרק זה, ובפרקים הבאים.