פרשני:בבלי:נדרים יז ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

נדרים יז ב

חברותא

- אין נדר בתוך נדר!
ומסקינן: קשיא. תנן, שנינו במשנה: יש נדר בתוך נדר, ואין שבועה בתוך שבועה.
והוינן בה: היכי דמי?
אילימא, אם נאמר בכגון דאמר "הריני נזיר היום, הריני נזיר למחר".
הרי דכוותה, בדומה לזה גבי שבועה, צריך לומר שנשבע "שלא אוכל תאנים, וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ענבים".  1  -

 1.  הר"ן מבאר, שהגמרא הניחה עתה שהיות ובנזירות השניה יש יום נוסף שאינו כלול בנזירות הראשונה, הרי הנזירות של יום זה מהווה נזירות שניה, שאינה קשורה כלל לראשונה, כי מכח היום הזה חלה נזירות של שלשים יום אחרים! ולכן, גם בשבועה צריך לומר שמדובר בשתי שבועות חלוקות.
ואם כן, אמאי לא חלה שבועה על שבועה?
והרי אין השבועה השנייה מעין מה שנשבע בראשונה, ואין זה כלל שבועה על שבועה?
אלא, היכי דמי דלא חלה שבועה על שבועה? -
כגון דאמר "שבועה שלא אוכל תאנים", וחזר ואמר את אותה השבועה, "שבועה שלא אוכל תאנים".
וממילא דכוותה, בדומה לזה, גבי נזירות שאמרה המשנה שחלה נזירות על נזירות, היכי דמי? -
בכגון דאמר "הריני נזיר היום", וחזר ואמר "הריני נזיר היום".
וקתני: יש נדר בתוך נדר!
קשיא לרב הונא!
ומשנינן: אמר לך רב הונא: מתניתין, משנתנו מדברת כמו שהעמדתיה, בכגון דאמר "הריני נזיר היום, הריני נזיר למחר". ולכן חלה הנזירות השניה.
ואילו דכוותה, בדומה לזה גבי שבועה, מדובר דאמר שבועה "שלא אוכל תאנים", וחזר ואמר "שבועה שלא אוכל תאנים וענבים כאחת"  2  - דלא חיילא שבועתו השניה.

 2.  לפי ביאור הר"ן תשובת הגמרא היא, שמדובר בשבועה שניה שכלל בה שני דברים כאחת! ולכן היא אינה חלה כלל, כיון שמחצית ממנה אינו יכול לחול. ואם נדמה לכך את ענין הנזירות, ונעמיד שנדר נזירות של שלשים יום כחטיבה אחת, אכן גם בנזירות לא תחול הנזירות שניה, גם אם יאמר הריני נזיר היום, ויחזור ויאמר הריני נזיר מחר, כיון שלא יחולו אלא שלשים יום כאחד ולא יחול יום אחד מתוך השלשים. אלא שבנזירות הוא אינו נודר ממחר שלשים יום כאחת, אלא רק אומר בפעם השניה הריני נזיר מחר, שנודר שלשים ימי נזירות החל ממחר, אבל אינו עושה אותם לחטיבה אחת. ולכן הנזירות שמקבל על היום השלשים ואחד היא דבר בפני עצמו, שמכוחו חלה נזירות חדשה מהיום השלשים ואחד ואילך.
ונפקא מינה, אם ישכח את שבועתו הראשונה ויהיה מזיד על השניה, ויאכל תאנים וענבים כאחת, לא יהיה חייב כלל.
כי על אכילת התאנים הוא אינו חייב, כיון שאין שבועה חלה על שבועה, ועל התאנים הוא כבר נשבע בראשונה.
וגם על הענבים הוא פטור, לפי ששבועתו השניה היתה שלא יאכל ענבים ותאנים כאחת, וכיון שלא חלה שבועתו השניה על התאנים, היא לא חלה גם על הענבים, כי התאנים והענבים כאחת נכללו בשבועתו, ואין היא יכולה לחול למחצה.
ומקשה הגמרא שמצינו בדברי רבה סברה הפוכה, שהיות וחלה שבועתו השניה על הענבים היא תחול גם על התאנים!
והאמר רבה: האומר "שבועה שלא אוכל תאנים", וחזר ואמר "שבועה שלא אוכל תאנים וענבים", חלה שבועתו.
ולכן, אם אכל תאנים, והפריש קרבן שבועת ביטוי על עבירת אכילת התאנים.
וחזר ואכל ענבים -
הויא להו הענבים "חצי שיעור" משבועתו השניה, הכוללת תאנים וענבים כאחת, ועל התאנים הוא כבר הפריש קרבן, שהרי חייב עליהם בפני עצמם מכח שבועתו הראשונה, ואם יביא עתה קרבן על אכילת הענבים נמצא שהוא מביא קרבן על חצי שיעור משבועתו השניה.
ואין מביאים קרבן על חצי שיעור.
אלמא, מוכח מדברי רבה, כי היכא דאמר "שבועה שלא אוכל תאנים", וחזר ואמר "שבועה שלא אוכל תאנים וענבים" - מיגו כיון דחל שבועה על ענבים, חיילא נמי על תאנים!
ומשנינן: רב הונא - לא סבירא ליה כרבה, אלא לדעתו יש לומר להיפך, שהיות ולא חלה שבועה למחצה, הרי כשם שלא חלה השבועה השניה על התאנים, היא לא חלה גם על הענבים.
מיתיבי מברייתא, ששנינו בה:
מי שנזר שתי נזירות. ומנה את הראשונה, והפריש קרבן, ונשאל עליה - עלתה לו הנזירות השניה בניהוג הנזירות הראשונה.
ומדייקת הגמרא: היכי דמי?
אילימא דאמר "הריני נזיר היום, הריני נזיר למחר" - אמאי עלתה לו שניה בראשונה? הא איכא יומא יתירא של הנזירות השניה, היום השלשים ואחד, שלא היה בכלל הנזירות הראשונה!
אלא פשיטא, שמדברת הברייתא בכגון דאמר: הריני נזיר היום, הריני נזיר היום.
ולכן אם נשאל על הראשונה אחר קיומה, עלתה לו הנזירות השניה בניהוג הנזירות ראשונה.

דרשני המקוצר