פרשני:בבלי:פסחים קיג א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
חברותא
ומשנינן: אמרי: הני, גזייתא נינהו. הללו הם השדים הולכים בשבילי הכרמים (שלא גזר עליהם אלא שלא יעברו ביישוב), דשמיטי סוסיא, והסוסים שלהם בורחים אל תוך העיר, ואתו ודברי להו, באים השדים להחזיר הסוסים משם, ורק אז הם מגיעים ליישוב.
אמר ליה רב לרב אסי: לא תדור במתא אל תגור בעיר דלא צניף בה סוסיא, שלא נשמע בה קול צהלת הסוס, ולא נבח בה כלבא. כלומר, שאין בה סוסים וכלבים, שהם שומרים על העיר, שעל ידי הסוס הוא רץ אחר הגנבים לתופשם.
ואל תדור בעיר דריש מתא אסיא, שראש העיר הוא רופא (פירוש אחר, תלמיד חכם), מפני שהם טרודים זה ברפואתו וזה בתלמודו, ואינם מתעסקים בצרכי הציבור.
ולא תנסיב תרתי, אל תשא שתי נשים, שמא יתייעצו עליך רעה.
אי נסבת תרתי, נסיב תלת! שא עוד אשה שלישית, כדי שהיא תגלה לך אם השתיים יתיעצו עליך רעה.
אמר ליה רב לרב כהנא: הפוך בנבילתא ולא תיפוך במילי! עדיף שתעסוק בנבילה מאשר לעסוק הרבה בדיבורים שמביאין לידי ניבול פה.
פשוט נבילתא בשוקא עסוק בהפשטת עורות מבהמות מתות ושקיל אגרא, ותשתכר מזה, ולא תימא: כהנא אנא! וגברא רבא אנא! וסניא בי מילתא ואינו לכבודי.
סלקת לאיגרא, כשאתה יוצא לדרך, אפילו למקום קרוב, שירותך בהדך, קח מזונותיך עמך.
מאה קרי במתא בזוזא, אפילו כשהמזונות בזול, כאשר מאה דלעות עולים בעיר רק זוז, בכל זאת, תותי כנפיך ניהוו, יהיו המזונות עמך.
אמר ליה רב לחייא בריה: לא תשתי סמא. אל תתרגל לשתות סמים, ואפילו בתור רפואה (אם אפשר ברפואה אחרת), כי אתה עלול להתמכר להם ולהפסיד כספך.
ולא תשוור ניגרא. אל תפסע פסיעה גסה לפי שהיא נוטלת מאור העינים.
ולא תעקר ככא. אל תעקור שן חולה, שסופה להתרפאות.
ולא תקנא בחיויא. אל תתגרה בנחש.
ולא תקנא בארמאה. אל תתגרה בגוי כמבואר להלן.
תנו רבנן: שלשה אין מתקנאין בהן.
ואלו הן: נכרי קטן, ונחש קטן, ותלמיד קטן.
מאי טעמא?
משום דמלכותייהו אחורי אודנייהו קאי. מלכותם עומדת מאחורי אזנם. כלומר, הם עתידים לגדול, ואימתם תגדל, וינקמו ממך.
אמר ליה רב לאיבו בריה: טרחי בך בשמעתא, יגעתי ללמדך גמרא, ולא מסתייע מילתא, ולא הצלחתי. תא אגמרך, בא אלמדך מילי דעלמא: אדחלא אכרעיך, בעוד החול על רגליך כשבאת מן הדרך, זבינך זבין, מכור מה שהבאת, כדי שתחזור ותקנה מיד, ותמכור שוב.
כל מילי זבין ותחרט, כל דבר שמכרת והתייקר לאחר מכן, יכול אתה להתחרט על שמיהרת למכור. בר מחמרא יין, דזבין ולא תחרט. כי שמא אילו לא מכרת הוא היה מחמיץ.
שרי כיסך, קודם פתח ארנקך וקבל המעות, ורק אחר כך פתח שקיך ותן התבואה לקונים.
קבא מארעא, עדיף ללכת למקום קרוב ולהרויח מעט, ולא כורא מאיגרא, להרויח הרבה במדינת הים.
תמרי בחלוזנך, אם יש לך תמרים בכלי המיועד לכך, לבית סודנא רהיט, רוץ לבית עושה השיכר לעשות מהם שיכר, כי אחרת אתה תאכל אותם ותפסיד (כי משיכר היו מרויחים הרבה, כדלקמן).
ועד כמה, מאיזה כמות תמרים ומעלה מדובר?
אמר רבא: עד תלתא סאה.
אמר רב פפא: אי לא דרמאי שכרא, אם לא הייתי עוסק בעשיית שיכר, לא איעתרי לא הייתי מתעשר!
איכא דאמרי: אמר רב חסדא: אי לא דרמאי שכרא, לא איעתרי.
מאי סודנא, למה נקרא השיכר סודנא?
אמר רב חסדא: "סוד נאה", עצה טובה היא, שהרי מתעשרים ממנה, וגמילות חסדים שיכול לתת מהשיכר מתנה לעניים, ולעשות צדקה וחסד (לפי שאינו משקיע הרבה בקרן, והרווח מעשיית השיכר הוא גדול. רשב"ם).
אמר רב פפא: כל "אגב", כל דבר שצריך לכתוב עליו שטר, כגון הלואה, גביא בעי! עדיין הוא צריך לגבותו, ויש טורח בדבר.
כל אשראי, ספק אתי ספק לא אתי. ספק אם ישלמו המעות או לא. ודאתי, גם מה שיבוא לידך בשעה שישלמו, מעות רעות נינהו, שמשלמים מעט מעט בתשלומים.
שלשה דברים אמר רבי יוחנן משום אנשי ירושלים:
א. כשאתה יוצא למלחמה, אל תצא בראשונה אלא תצא באחרונה, כדי שאם תנוס, תכנס בראשונה.
ב. ועשה שבתך חול, ואל תצטרך לבריות.
ג. והוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו, לסחור ולעשות שותפות עמו.
שלשה דברים אמר רבי יהושע בן לוי משום אנשי ירושלים:
א. אל תרבה בגגות (גירסת מהרש"א בגימ"ל). אל תרבה לעשות מעשיך בפרהסיא במקום מגולה, משום מעשה שהיה, מעשה דוד ובת שבע שרחצה על הגג.
ב. בתך בגרה, שחרר עבדך ותן לה! היינו שימהר להשיאה, ואפילו לעבדו.
ג. והוי זהיר באשתך מחתנה הראשון.
מאי טעמא? רב חסדא אמר: משום ערוה, שלא תזנה עמו.
רב כהנא אמר: משום ממון, שהיא תבזבז עליו את ממונך.
ואומרת הגמרא: הא והא איתנהו, שני הטעמים נכונים.
אמר רבי יוחנן: שלשה מנוחלי העולם הבא הן.
אלו הן:
א. הדר בארץ ישראל.
ב. והמגדל בניו לתלמוד תורה.
ג. והמבדיל על היין במוצאי שבת.
ומבארת הגמרא: מאי היא? מה טורח יש בכך שמבדיל על היין?
דמשייר מקידושא לאבדלתא. כשיש לו רק מעט יין, מה שנשאר לו מיין הקידוש מניחו להבדלה, ואינו שותהו בסעודתו.
אמר רבי יוחנן: שלשה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום לשבח:
א. על רווק הדר בכרך, ואינו חוטא.
ב. ועל עני המחזיר אבידה לבעליה.
ג. ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה, ואינו ממעט מהמעשרות, על אף שהוא הפסד מרובה לגביו.
רב ספרא, רווק הדר בכרך הוה.