מילון הראי"ה:לב עליון

מקור הישרות הכללית, ששם היושר האין־סופי צפון [ע"ר ב נז].

"לבי"

^[1]- הכוונות העליונות שהן עצמן הלב והתוך של התורה ומצותיה. הטובות הרוחניות, קדושת הנפש הפנימית (של אדם ההולך בדרך החכמה של הרחבת המעשים בעיון דיוקי תורה ושמירת גדריה) [עפ"י ע"א ג א עג]. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, שימני כחותם על לבך. ושם, שמחת הלב (העליון).